< Zeremaia 38 >

1 Hagi Matani nemofo Sifatiaki, Pasuri nemofo Gadaliaki, Selemaia nemofo Jukaliki, Malkia nemofo Pasuriki hu'za mani'ne'za nentahizageno Jeremaia'a maka vahera amanage huno zamasami'ne,
וַיִּשְׁמַ֞ע שְׁפַטְיָ֣ה בֶן־מַתָּ֗ן וּגְדַלְיָ֙הוּ֙ בֶּן־פַּשְׁח֔וּר וְיוּכַל֙ בֶּן־שֶׁ֣לֶמְיָ֔הוּ וּפַשְׁח֖וּר בֶּן־מַלְכִּיָּ֑ה אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר יִרְמְיָ֛הוּ מְדַבֵּ֥ר אֶל־כָּל־הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ ס
2 Ra Anumzamo'a huno, iza'o ama rankuma'mofo agu'afima manisia vahera hapinti ahe frige, ne'zanku huno frige, krimo ahe frige hugahie. Hianagi iza'o Kaldia vahe zamazampima freno vania vahe'mo'a ofri manigahie. Anama ofri manisaza vahera hapinti fenozama rohure'za erizankna hu'za, ozamahe zamatresage'za manigahaze.
כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ הַיֹּשֵׁב֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיֹּצֵ֤א אֶל־הַכַּשְׂדִּים֙ יחיה וְהָיְתָה־לּ֥וֹ נַפְשׁ֛וֹ לְשָׁלָ֖ל וָחָֽי׃ ס
3 Hagi Ra Anumzamo'a huno, Ama Jerusalemi rankumara Babiloni kini ne'mofo sondia vahe zamazampi erintesuge'za hahugatere'za erigahaze hu'ne.
כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנָּתֹ֨ן תִּנָּתֵ֜ן הָעִ֣יר הַזֹּ֗את בְּיַ֛ד חֵ֥יל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃
4 Hagi Jeremaia'a anagema hige'za anante kini ne'mofo eri'za vahe'mo'za kini nera asami'za, ama nera ahe frigahune. Na'ankure amanahu nanekema nehia zamo'a, ama rankumapima nemaniza sondia vahe'ene maka vahemo'zanema koro'ma hanaza naneke nehie. Na'ankure agra ama vahe'mokizmi knare zankura keaga nosianki, hazenkema erisaza nanekege nehie.
וַיֹּאמְר֨וּ הַשָּׂרִ֜ים אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ י֣וּמַת נָא֮ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַזֶּה֒ כִּֽי־עַל־כֵּ֡ן הֽוּא־מְרַפֵּ֡א אֶת־יְדֵי֩ אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֜ה הַֽנִּשְׁאָרִ֣ים ׀ בָּעִ֣יר הַזֹּ֗את וְאֵת֙ יְדֵ֣י כָל־הָעָ֔ם לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֣י ׀ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֗ה אֵינֶ֨נּוּ דֹרֵ֧שׁ לְשָׁל֛וֹם לָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כִּ֥י אִם־לְרָעָֽה׃
5 Hagi anante kini ne' Zedekaia'a huno, antahiho! Agra menina tamagri tamazampi mani'neanki'na, nagra kini ne'mo'na mago zana osugahue.
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֔הוּ הִנֵּה־ה֖וּא בְּיֶדְכֶ֑ם כִּֽי־אֵ֣ין הַמֶּ֔לֶךְ יוּכַ֥ל אֶתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃
6 Hagi anagema hige'za Jeremaiana avre'za kini ne'mofo nemofo Malkiza tinkerifi ome atrageno urami'ne. Anama ome atre'naza tinkerimo'a sondia vahe'ma nemaniza kumapi me'ne. Ana hu'negeno ana kerifina tina omanegeno hapamoke me'nefi Jeremaiana nofi rentene'za atrazageno anampi uramino hampakane'ne.
וַיִּקְח֣וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֗הוּ וַיַּשְׁלִ֨כוּ אֹת֜וֹ אֶל־הַבּ֣וֹר ׀ מַלְכִּיָּ֣הוּ בֶן־הַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁר֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה וַיְשַׁלְּח֥וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ בַּחֲבָלִ֑ים וּבַבּ֤וֹר אֵֽין־מַ֙יִם֙ כִּ֣י אִם־טִ֔יט וַיִּטְבַּ֥ע יִרְמְיָ֖הוּ בַּטִּֽיט׃ ס
7 Hagi mago nera Ebet-Melekikino kini ne'mofo nompi eri'za e'neria nere. Agra Itiopia mopafinti nekino, kini ne'mofo nompi mani'neno, Jeremaiama avre'za tinkerifima ome atre'naza nanekea antahi'ne. Hagi ana zupa kini ne'mo'a rankumamofona Benzameni kafanema nehaza rankafante mani'ne.
וַיִּשְׁמַ֡ע עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אִ֣ישׁ סָרִ֗יס וְהוּא֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־נָתְנ֥וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־הַבּ֑וֹר וְהַמֶּ֥לֶךְ יוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֥עַר בִּנְיָמִֽן׃
8 Hagi Ebet-Meleki'a kini ne'mofo nompima mani'neretira atreno vuno, kini nera amanage huno ome asami'ne.
וַיֵּצֵ֥א עֶֽבֶד־מֶ֖לֶךְ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃
9 Kini nera ranimoka, ama vahe'mo'za havi avu'avaza hu'za, kasnampa ne' Jeremaiana avre'za vu'za tinkerifina ome atre'nazankino, anampi manineno agazanku huno frigahie. Na'ankure magore huno rankumapina ne'zana omanetfa hu'ne.
אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ הֵרֵ֜עוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֵ֥ת אֲשֶׁר־הִשְׁלִ֖יכוּ אֶל־הַבּ֑וֹר וַיָּ֤מָת תַּחְתָּיו֙ מִפְּנֵ֣י הָֽרָעָ֔ב כִּ֣י אֵ֥ין הַלֶּ֛חֶם ע֖וֹד בָּעִֽיר׃
10 Anagema higeno'a kini ne'mo'a Ebet-Melekina amanage huno huntene, Ru frisnigi vunka 30'a vahe ome zamavarenka ana kerifintira kasnampa ne' Jeremaiana ome avre atreho.
וַיְצַוֶּ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֛ת עֶֽבֶד־מֶ֥לֶךְ הַכּוּשִׁ֖י לֵאמֹ֑ר קַ֣ח בְּיָדְךָ֤ מִזֶּה֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֲנָשִׁ֔ים וְֽהַעֲלִ֜יתָ אֶֽת־יִרְמְיָ֧הוּ הַנָּבִ֛יא מִן־הַבּ֖וֹר בְּטֶ֥רֶם יָמֽוּת׃
11 Anage higeno'a Ebet-Meleki'a ana vahera ome zamavarege'za kini ne'mofo nompi vu'za, feno zama nentaza nomofo fenka kazigama me'nea nompima, tagato tagatu'ma hu'nea kukenane atafa kukenama nentazafinti ana kukena ome eriteno vuno nofi ome anakiteno atregeno Jeremaia'ma kerifima mani'nere urami'ne.
וַיִּקַּ֣ח ׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֗וֹ וַיָּבֹ֤א בֵית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־תַּ֣חַת הָאוֹצָ֔ר וַיִּקַּ֤ח מִשָּׁם֙ בְּלוֹיֵ֣ הסחבות וּבְלוֹיֵ֖ מְלָחִ֑ים וַיְשַׁלְּחֵ֧ם אֶֽל־יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־הַבּ֖וֹר בַּחֲבָלִֽים׃
12 Hagi ana Itiopia ne' Ebet-Meleki''a Jeremaiana amanage huno asami'ne, Ana tavarave nofi erinka tarega kazo'namofo fenka kaziga atregeno rugagino, ana hutenka nofimo'ma katama kami'zankura nofira erinka kavuga ana tavravemofo amu'nompi anakio. Higeno anama asamia zana amage anteno Jeremaia'a hu'ne.
וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלוֹאֵ֨י הַסְּחָב֤וֹת וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּל֣וֹת יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן׃
13 Ana hute'za ana nofite Jeremaiana ana kerifintira avazuhu anagate'naze. Ana hutazageno kini ne'mofo kumapima sondia vahe'ma nemanizafi mani'ne.
וַיִּמְשְׁכ֤וּ אֶֽת־יִרְמְיָ֙הוּ֙ בַּֽחֲבָלִ֔ים וַיַּעֲל֥וּ אֹת֖וֹ מִן־הַבּ֑וֹר וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃ ס
14 Hagi mago zupa kini ne' Zedekaia'a vahe huzmantege'za vu'za Jeremaiana ome asamizageno Ra Anumzamofo mono nomofona nampa 3 kafama unefrazare mani'negeno eme ke'ne. Higeno kini nemo'a amanage huno Jeremaiana asami'ne. Nagra mago zanku kantahige'za nehuanki magore hunka nagritera eri frara okio.
וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיִּקַּ֞ח אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ אֵלָ֔יו אֶל־מָבוֹא֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שֹׁאֵ֨ל אֲנִ֤י אֹֽתְךָ֙ דָּבָ֔ר אַל־תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נִּי דָּבָֽר׃
15 Anage higeno Jeremaia'a amanage huno Zedekaiana asami'ne. Nagrama kekare'ma nonama hu'na kasami'nuana nagrira tamagerfa hunka nahe frigahane. Hagi nagrama knare antahintahima kamisuana, ana nanekeni'a ontahigahane.
וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֙הוּ֙ אֶל־צִדְקִיָּ֔הוּ כִּ֚י אַגִּ֣יד לְךָ֔ הֲל֖וֹא הָמֵ֣ת תְּמִיתֵ֑נִי וְכִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ לֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָֽי׃
16 Hianagi kini ne' Zedekaia'a oku'a zanagrake mani'neke Jeremaiana amanage huno huvempa hunte'ne. Ra Anumzana kasefa huno mani'nea Anumzama, tasimu'ma tamigeta mani'nona Anumzamofo avufi huvempa huanki'na kagrira kahe ofrigahue. Ana nehu'na kahe frinaku'ma nehaza vahe zamazampina kavre ontegahue.
וַיִּשָּׁבַ֞ע הַמֶּ֧לֶךְ צִדְקִיָּ֛הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר חַי־יְהוָ֞ה את אֲשֶׁר֩ עָשָׂה־לָ֨נוּ אֶת־הַנֶּ֤פֶשׁ הַזֹּאת֙ אִם־אֲמִיתֶ֔ךָ וְאִם־אֶתֶּנְךָ֗ בְּיַד֙ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ ס
17 Anante Jeremaia'a amanage huno Zedekaiana asami'ne. Ra Anumzana Monafi sondia vahe'mofo Anumzana Israeli vahe Anumzamo'a huno, ha'ma osu kagrama atrenka Babiloni kini ne'mofo eri'za vahe zamazampima ufresunka, kagra knare hunka manigahane. Ana'ma hananke'za ama Jerusalemi rankumara tevea tagi ontegahaze. Ana hanagenka kagrane nagaka'anena knare huta manigahaze.
וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֣הוּ אֶל־צִדְקִיָּ֡הוּ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָה֩ אֱלֹהֵ֨י צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־יָצֹ֨א תֵצֵ֜א אֶל־שָׂרֵ֤י מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ וְחָיְתָ֣ה נַפְשֶׁ֔ךָ וְהָעִ֣יר הַזֹּ֔את לֹ֥א תִשָּׂרֵ֖ף בָּאֵ֑שׁ וְחָיִ֖תָה אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃
18 Hianagi kagrama atrenka Babiloni kini ne'mofo eri'za vahe zamazampima uofresanke'na, Nagra Kaldia vahe zamazampi ama Jerusalemi rankumara erintesuge'za teve tagintesageno tegahie. Ana hanigenka kagra ana vahe zamazampintira zamatrenka ofregahane.
וְאִ֣ם לֹֽא־תֵצֵ֗א אֶל־שָׂרֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְנִתְּנָ֞ה הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֔ים וּשְׂרָפ֖וּהָ בָּאֵ֑שׁ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־תִמָּלֵ֥ט מִיָּדָֽם׃ ס
19 Hagi kini ne' Zedekaia'a amanage huno Jeremaiana asami'ne. Koma Juda vahe'mo'zama atre'za Babiloni vahe'enema umani'naza vaheku koro nehue. Nagri'ma navre'za Babilonima vu'za Juda vahe zamazampi ome antesage'za, nazeri havizama huzanku korora nehue.
וַיֹּ֛אמֶר הַמֶּ֥לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֑הוּ אֲנִ֧י דֹאֵ֣ג אֶת־הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־הַכַּשְׂדִּ֔ים פֶּֽן־יִתְּנ֥וּ אֹתִ֛י בְּיָדָ֖ם וְהִתְעַלְּלוּ־בִֽי׃ פ
20 Higeno Jeremaia'a ana kenona huno, Kagrira kavre'za Juda vahe zamazampina ome ontegahaze. Hagi Ra Anumzamo'ma hige'nama kasamua nanekea antahinka amage'anto. Ana'ma hananke'za kagrira kahe ofrisagenka knare hunka manigahane.
וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ לֹ֣א יִתֵּ֑נוּ שְֽׁמַֽע־נָ֣א ׀ בְּק֣וֹל יְהוָ֗ה לַאֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ דֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יךָ וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ׃
21 Hianagi kagrama kema ontahinka, kagraka'ama atrenka Babiloni vahe zamazampima uofresanana, Ra Anumzamo'a amanahu huno ava'nagna zana naveri hige'na ke'noe.
וְאִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לָצֵ֑את זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר הִרְאַ֖נִי יְהוָֽה׃
22 Juda kini ne'mofo nompima mani'naza maka a'nane nagara, ana maka zamavare'za vu'za Babiloni kini ne'mofo eri'za vahe ome zami'naze. Ana hazage'za ana a'nemo'za hu'za, kagrama antahima nezamina ronekamo'za kagrira hara hugagatenere'za regavatga hazagenka zamagri nanekea antahi'nane. Ana hankeno kagiamo'ma hapapima hampakanege'za, kagrira rukrahera hu'za onkage'naze.
וְהִנֵּ֣ה כָל־הַנָּשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר נִשְׁאֲרוּ֙ בְּבֵ֣ית מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה מוּצָא֕וֹת אֶל־שָׂרֵ֖י מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וְהֵ֣נָּה אֹמְר֗וֹת הִסִּית֜וּךָ וְיָכְל֤וּ לְךָ֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁלֹמֶ֔ךָ הָטְבְּע֥וּ בַבֹּ֛ץ רַגְלֶ֖ךָ נָסֹ֥גוּ אָחֽוֹר׃
23 Ana maka a'ne naga'kane mofavre nagakanena ana maka zamavare'za vu'za Kaldia vahe ome zamigahaze. Ana hanagenka kagra zamagri zamazampintira zamatrenka ofregahane. Hianagi kagrira Babiloni kini ne'mo'a kaze'nerinige'za ama rankumara teve tagintesageno tegahie.
וְאֶת־כָּל־נָשֶׁ֣יךָ וְאֶת־בָּנֶ֗יךָ מֽוֹצִאִים֙ אֶל־הַכַּשְׂדִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹא־תִמָּלֵ֣ט מִיָּדָ֑ם כִּ֣י בְיַ֤ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ תִּתָּפֵ֔שׂ וְאֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ פ
24 Hagi anante Zedekaia'a amanage huno Jeremaiana asami'ne. Amama hana nanekea atregeno mago vahe'mo'a ontahino. Vahe'ma zamasamisanana kagra frigahane.
וַיֹּ֨אמֶר צִדְקִיָּ֜הוּ אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ אִ֛ישׁ אַל־יֵדַ֥ע בַּדְּבָֽרִים־הָאֵ֖לֶּה וְלֹ֥א תָמֽוּת׃
25 Hagi kagranema keagama hu'a nanekema nagri eri'za vahe'mo'zama antahisu'za, e'za kagri'ma eme kantahige'za, kagra na'ane hunka hankeno kini ne'mo'a na'ane hifi magore hunka ana nanekea eri frara okinka tasamio. Anama hananketa kagrira kahe ofrigahune hu'za hugahaze.
וְכִֽי־יִשְׁמְע֣וּ הַשָּׂרִים֮ כִּֽי־דִבַּ֣רְתִּי אִתָּךְ֒ וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ הַגִּֽידָה־נָּ֨א לָ֜נוּ מַה־דִּבַּ֧רְתָּ אֶל־הַמֶּ֛לֶךְ אַל־תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וְלֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וּמַה־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ הַמֶּֽלֶךְ׃
26 E'inahu nanekema hanagenka kagra amanage hunka zamasamio. Nagrama kini ne'ene keagama huana, nagra Jonatani nompima umanine'na fri'zanku ete natrege'na ana nompina ova'neno hu'na antahige'noe hunka zamasamio.
וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם מַפִּיל־אֲנִ֥י תְחִנָּתִ֖י לִפְנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֧י הֲשִׁיבֵ֛נִי בֵּ֥ית יְהוֹנָתָ֖ן לָמ֥וּת שָֽׁם׃ פ
27 Hagi anante maka kini ne'mofo eri'za vahe'mo'za Jeremaiante e'za eme antahigageno, kini nemo'ma asami'nea kante anteno agra kenona huzmante'ne. Hige'za Jeremaia'enena mago'ene keaga osu'naze. Na'ankure kini nemo'enema keagama hu'na'a nanekea mago vahe'mo'a ontahitfa hu'negu anara hu'naze.
וַיָּבֹ֨אוּ כָל־הַשָּׂרִ֤ים אֶֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ וַיִּשְׁאֲל֣וּ אֹת֔וֹ וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ כְּכָל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּחֲרִ֣שׁוּ מִמֶּ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא־נִשְׁמַ֖ע הַדָּבָֽר׃ פ
28 Hagi Jeremaia'a sondia vahe'ma nemaniza kumapima kinama huno nemanifi anampinka mani'nege'za, ha' vahe'mo'za e'za Jerusalemi kumara hara eme hugatere'za eri'naze.
וַיֵּ֤שֶׁב יִרְמְיָ֙הוּ֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה עַד־י֖וֹם אֲשֶׁר־נִלְכְּדָ֣ה יְרוּשָׁלִָ֑ם ס וְהָיָ֕ה כַּאֲשֶׁ֥ר נִלְכְּדָ֖ה יְרוּשָׁלִָֽם׃ פ

< Zeremaia 38 >