מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃ |
אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃ |
הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃ |
הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃ |
או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃ |
וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃ |
לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃ |
קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃ |
התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃ |
הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃ |
אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃ |
אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃ |
הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃ |
ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃ |
תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃ |
עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃ |
לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃ |