< Aizaia 30 >

1 Ra Anumzamo'a amanage huno hu'ne, ke ontahi mofavre nagani'a Juda vahera haviza hugahazanki kva hiho. Nagri kea nontahita tamagra'a kea retro nehutma, megi'a vahe'ene kea ome eri hagenerafize. Hianagi Nagri Avamutegatira nome. E'ina nehuta kumira tamagra'a tamavufare eri agofetu agofetu nehaze.
הוֹי בָּנִים סֽוֹרְרִים נְאֻם־יְהוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל־חַטָּֽאת׃
2 Nagrira nantahige'za nanekea e'nori'za, Isipi moparega zamazahu vaheku hake'za Isipi kini ne' Ferontega unerami'za, Isipi vahe kvafi mani'naku nevaze.
הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָֽיִם׃
3 E'ina hu'negu Fero'ma kegavama huramantesnia zamo'a, tusi tamagaze'za fore hugahie. Isipi kini ne'mo'ma kegava hurantesie hutama amuha'ma hanazana tamagazegu hugahaze.
וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת וְהֶחָסוּת בְּצֵל־מִצְרַיִם לִכְלִמָּֽה׃
4 Na'ankure Juda mopare'ma ugota hu'naza kva vahera Zoani mani'nazage'za, eri'za vahe'amo'za Hanesi kumate vu'naze.
כִּֽי־הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּֽיעוּ׃
5 Hianagi Juda naga'moza tusi zamagazegu hugahaze. Na'ankure Isipi vahe'mo'za mago knare zana hu'za zamaza nosu'za, zamagaze eri nezami'za zamazeri fenkami atregahaze.
כֹּל הבאיש הֹבִישׁ עַל־עַם לֹא־יוֹעִילוּ לָמוֹ לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם־לְחֶרְפָּֽה׃
6 Hagi ama nanekea sauti kazigama Negevi ka'ma kokampi nemaniza afizagaramimofo naneke. Tamagra Juda kva vahe'mota donkine kemoli afu'mofo agumpina fenozana erinteteta, tamaza huga'ma osu'naza vahetega musezana erita hagege kokampina nevaze. Hagi ana kokampina hazenke eriga koka me'negeno, laionima, ha' osifa'vema, agekona hunte osifavemo'ma avite'nea kokampi nevaze.
מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל־כֶּתֶף עֲיָרִים חֵֽילֵהֶם וְעַל־דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אֽוֹצְרֹתָם עַל־עַם לֹא יוֹעִֽילוּ׃
7 Isipi vahera tamaza hugahune nehu'za, havige nehaze vahe mani'naze. E'ina hu'negu Isipi kumakura, mago zama'a omaneno, hagerimpima nemania zagagu'ma Rehapu'e nehaza tusi zaga mani'ne hu'na nehue.
וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת רַהַב הֵם שָֽׁבֶת׃
8 Hanki Ra Anumzamo'a vahe'agura nasamino, Zamagrama haza zamavu zamavakura menina vunka avontafepine, have tafete'ene ome krento. E'ina hu'nesnankeno ana nanekemo'a mevava huno nevuno, henka'anena keaga huzmanteno vino huno hu'ne.
עַתָּה בּוֹא כָתְבָהּ עַל־לוּחַ אִתָּם וְעַל־סֵפֶר חֻקָּהּ וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן לָעַד עַד־עוֹלָֽם׃
9 Na'ankure zamagra ama ana vahera ke ontahi vahe mani'ne'za, havige mofavre naga nemani'za, Ra Anumzamo'ma rempima huzamia nanekea amage'ma ante'zankura zamavesra nehia vahe mani'naze.
כִּי עַם מְרִי הוּא בָּנִים כֶּחָשִׁים בָּנִים לֹֽא־אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת יְהוָֽה׃
10 Ana nehu'za zamagra ava'nama negaza vahekura ava'na onkeho hu'za nehu'za, kasnampa vahekura mani fatgoma huta manisuna zankura kasnampa nanekea orasamiho huza nehu'za fru nanekege nerasamita, havige kasnampa kege tasamiho huza nehaze.
אֲשֶׁר אָמְרוּ לָֽרֹאִים לֹא תִרְאוּ וְלַחֹזִים לֹא תֶחֱזוּ־לָנוּ נְכֹחוֹת דַּבְּרוּ־לָנוּ חֲלָקוֹת חֲזוּ מַהֲתַלּֽוֹת׃
11 Hagi tagri kana rehiza osutma, ogantu afete maniho nehutma, Israeli vahe'mofo Ruotage Ra Anumzankura erava'o huta orasamiho nehaze.
סוּרוּ מִנֵּי־דֶרֶךְ הַטּוּ מִנֵּי־אֹרַח הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
12 E'ina hu'negu Israeli vahe'mofo Ruotage Ra Anumzamo'a amanage huno hu'ne, Tamagra Nagri nanekea eri netreta, hazenke avu'ava'ene havige kegura taza hugahie hutma amuhara nehaze.
לָכֵן כֹּה אָמַר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יַעַן מָֽאָסְכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה וַֽתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז וַתִּֽשָּׁעֲנוּ עָלָֽיו׃
13 E'ina hu'negu tamagra kumi hu'nazankino, ana kumi'mo'a zazate mareri agatere'nea keginamofo asenire osi ka fore huteno, ana kamo omera hume vuno ranka fore higeno keginamo ame huno faragu vaziaza huno, ana kumimo'a tamazeri havizantfa hugahie.
לָכֵן יִֽהְיֶה לָכֶם הֶעָוֺן הַזֶּה כְּפֶרֶץ נֹפֵל נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה אֲשֶׁר־פִּתְאֹם לְפֶתַע יָבוֹא שִׁבְרָֽהּ׃
14 Hagi ana havizama hanaza zamo'a, vahe'mo'zama mopa kavoma rufuzafupea kna hu'za haviza hugahaze. Hanageno ana kavofima tevema nerefintira tevea erinonteta, tinkerifintima tima ofiankna huta tamagra havizantfa hugahaze.
וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹֽא־יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּֽבֶא׃
15 Israeli vahe'mofo Hankavenentake Ruotage Ra Anumzamo'a amanage huno hu'ne, Tamagrama tamagu'a rukrahe hutma nagrite'ma eta tamarimpa frunema mani'sanuta tamaguvazi zana erigahaze. Nagra kegava huramantegahue. Hanki tamagrama akoheta mani'neta Nagri'ma antahi namisnazana, Nagra tamazeri hankavetigahue. Hianagi tamagra ke'ni'a antahinamita amagera nonteta,
כִּי כֹֽה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבֽוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶֽם׃
16 anage nehaze, Tagra agareno nevia hosi afu'mofo agumpi mani'neta, koro freta vugahune huta nehaze. E'ina hu'negu tamagri'ma tamarotago'ma hanazana ame hu'za tamavaririza tamefira vugahaze.
וַתֹּאמְרוּ לֹא־כִי עַל־סוּס נָנוּס עַל־כֵּן תְּנוּסוּן וְעַל־קַל נִרְכָּב עַל־כֵּן יִקַּלּוּ רֹדְפֵיכֶֽם׃
17 Magoke ne'mo'a amne 1 tauseni'a vahera zamarotago hanige'za korora fregahaze. Hagi ha' vahe kazigati'ma 5fu'a vahe'mo'zama e'za eme kezankema hanage'za ran kumapima mani'nesaza vahera ana maka'mo'za kumara atre'za koro fregahaze. Ana hanageno agonafi (fleki) krauefa renentaza zafa atrazageno zafa rampage otiaza huno, kumapina vahera omanigahie.
אֶלֶף אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה תָּנֻסוּ עַד אִם־נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן עַל־רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל־הַגִּבְעָֽה׃
18 Ana hu'neanagi Ra Anumzamo'a arimpa fruzane asunku zana tamagrite eri ama hunaku tusiza huno avenesigeno tamavega anteno mani'ne. Na'ankure Ra Anumzana fatgo avu'avaza hu Anumza mani'ne. Hagi agrite'ma zamentintima nehaza vahemota muse hugahaze.
וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָה לַֽחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַֽחֶמְכֶם כִּֽי־אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה אַשְׁרֵי כָּל־חוֹכֵי לֽוֹ׃
19 Hagi Saioni vahe'ma Jerusalemi rankumapima menima mani'naza vahe'mota, tamasunkura hutma zavira otegahaze. Tamagrama zavi netesageno Anumzamo'ma nentahisuno'a tamagerfa huno asunku huramanteno tamaza hugahie.
כִּי־עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירֽוּשָׁלָ͏ִם בָּכוֹ לֹֽא־תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָֽךְ׃
20 Tamage Ra Anumzamo'a nezankna huno knazana neramino, tinkna huno hazenkea tamigeta havizantfa hu'naze. Hianagi rempima huneramia vahe'mo'a amate tamagrane mani'nesanigeta, tamavufinti kegahaze.
וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹֽא־יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת־מוֹרֶֽיךָ׃
21 Hagi kama nevanafinti'ma atretma ufrete efrete'ma nehanageno'a, tamefi mani'neno amanage huno tamasamigahie. Kana ama me'neanki, amare viho huno hugahie.
וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵֽאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ כִּי תַאֲמִינוּ וְכִי תַשְׂמְאִֽילוּ׃
22 Anama hanigeta silvareti'ene golireti'ma eri anoma vazinoma tro'ma hunte'nea havi anumzantamimofo amema'ama, mago agru osu'noma pehanagezama matevu atreaza huta matevu netreta, henka'ane ontamagesnunku tatreta viho hutma hugahaze.
וְטִמֵּאתֶם אֶת־צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת־אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לֽוֹ׃
23 Hagi anama hanageno'a, hozafima avimzama hankresnaza zantera, kora atrenigeno runtegahie. Ana hanigetma hozafinti'ma ne'zama vasagesnaza knarera, ne'zana vasagesnageno ne'zamo'a amporegahie. Hagi ana knafina tamagri bulimakao afutamimo'za rama'a traza me'nesnifi mani'ne'za trazana negahaze.
וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר־תִּזְרַע אֶת־הָאֲדָמָה וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָֽאֲדָמָה וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָֽב׃
24 Hagi mopama rehankoneriza bulimakao afutamine donki afutamina anoma'a hare'za eri so'e hu'nesaza witi raga'a zami'nage'za negahaze.
וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹֽבְדֵי הָֽאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר־זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶֽה׃
25 Hagi ana knafina tamagri ha' vahera rama'a zamahe nefrisageno, za'za nonte'ma mani'ne'za kuma'ma kegavama nehaza nomo'ma fragu vazino evuneramina, mareri agatere'nesania agonaramimpinti'ene ne'onse agonaramimpintira tintamimo hanatino egahie.
וְהָיָה ׀ עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַ וְעַל כָּל־גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִם בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִֽים׃
26 Hagi ana'ma hania knafina, ikamofo masa zamo'a zagemofo masagna hanigeno, magoke zupa remsa hania zagemo'agi, 7ni'a knafima remsama huvava huno viankna huno remsa hugahie. Ra Anumzamo'a vahe'ama knazama zamino zamavufagama ru tragama hu'nea zana, Agra'a anaki zmanteno zamazeri kanamregahie.
וְהָיָה אֽוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַֽחַמָּה וְאוֹר הַֽחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת־שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּֽא׃
27 Hagi Ra Anumzamo'ma afeteti'ma neana keho. Rimpa ahezamo'a tusi tevenefakna nehigeno, tevegumpi ne-e. Ana nehigeno Agripina tusi rimpa ahezamo avinetegeno, mika zama te fananehu tevemo agefunafintira atineramie.
הִנֵּה שֵׁם־יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת׃
28 Hagi Anumzamo'ma asimu'ma antegeno'a, ti hageno makaza eri harafi huno vahe'mofo ananke avamente eviaza nehie. Ama mopafi vahera Anumzamo'a zamazeri haviza nehige'za, zamahirahiku nehaze. Hagi hosi afumofo agipi aini atupa rentete'za, ovuku'ma hazarega zamavare'za vazaza huno, Anumzamo'a antahi antahi'zamia zamazeri savri huno ovuku hanarega vanige'za ome haviza hugahaze.
וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף עַד־צַוָּאר יֶֽחֱצֶה לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּֽים׃
29 Hianagi tamagra Ra Anumzamofo vahe'mota mono'ma hu knare'ma musema nehazaza huta muse zagame hugahaze. Ana nehuta konkema neraza vahe'mo'zama Ra Anumzamo'ma Israeli vahe'mokizmi fraki havema mani'nea agonare Jerusalemima nevazage'za musema nehazaza huta musena hugahaze.
הַשִּׁיר יִֽהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ־חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּֽהוֹלֵךְ בֶּֽחָלִיל לָבוֹא בְהַר־יְהוָה אֶל־צוּר יִשְׂרָאֵֽל׃
30 Hagi Ra Anumzamo'a vahe'mokizmi zamagesa eri hagaro hanige'za, hankavenentake ke'zanke'a nentahisnageno, zamavua eri hari hanige'za zamaheku'ma erisgama nehia azana nege'za, arimpa he'zamo'ma mika'za teno eri fanane nehia tevegna huno'ma ne-ea zane monagemo'ma tusiza nehigeno komopa komo'ma faragu vaziramino'ma eneramia zana kegahaze.
וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת־הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָֽד׃
31 Hagi Ra Anumzamofo ageru'mo Asiria vahera zamazeri zamagogo nefesigeno, Agra hegi kanonteti sefura zamigahie.
כִּֽי־מִקּוֹל יְהוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּֽה׃
32 Hagi Ra Anumzamo'ma hegi kanonteti'ma Asiria vahe'ma mekizami mekizamima nehanige'za, ana kanomofo agerute ante'za agri vahe'mo'za zozopane hapu zavenane nehe'za eri verave korave nehanageno zamahegahie.
וְהָיָה כֹּל מַֽעֲבַר מַטֵּה מֽוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה עָלָיו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם־בה בָּֽם׃
33 Hagi tevema hanavazi'za Asiria kini ne'ma kresnageno tesia keria, korapa retro hunte'naze. Hagi ana keria rankeri ofenkame kafiza urami'naze. Ana nehu'za ana kerifima kresnaza tevea rama'a harente'naze. Ana hu'neankino Ra Anumzamo Agra'a zaho'areti huhu hanigeno ana tevemo'a rukaru huno salfa havere tevea tagintegeno teaza huno agafa huno tegahie.
כִּֽי־עָרוּךְ מֵֽאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם־הוא הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּֽהּ׃

< Aizaia 30 >