כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃ |
גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃ |
שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃ |
ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם׃ |
ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃ |
כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃ |
ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃ |
כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃ |
הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃ |
אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו׃ |
אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו׃ |
עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃ |
נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃ |
יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃ |
מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃ |
ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃ |
ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃ |
ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃ |
הנטפות והשרות והרעלות׃ |
הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃ |
הטבעות ונזמי האף׃ |
המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃ |
הגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃ |
והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי׃ |
מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃ |
ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃ |