הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃ |
והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ |
והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ |
ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃ |
בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ |
כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ |
ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ |
ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ |
וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃ |
בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ |
עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ |
כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃ |
ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ |
ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ |
ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ |
ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ |
ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ |
והאלילים כליל יחלף׃ |
ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ |
ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ |
לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ |
חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃ |