כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׃ |
ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃ |
והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך׃ |
ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃ |
שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃ |
מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃ |
נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃ |
גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו׃ |
שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃ (Sheol h7585) |
כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃ |
הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃ (Sheol h7585) |
איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃ |
ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃ |
אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃ |
אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃ (Sheol h7585) |
ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃ |
שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃ |
כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃ |
ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃ |
לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃ |
הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃ |
וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה׃ |
ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃ |
נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃ |
לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃ |
זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים׃ |
כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃ |
בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃ |
אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃ |
ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃ |
הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃ |
ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃ |