Aposolo 8
1 Hagi Stivenima ahe fri'za zankura Solina rimpamo'a so'e hu'ne. Jerusalemi kumapina mono vahe'ma zamahe'zamo'a tusiza huno ana knarera avitege'za, maka vahe zagamo'za panini hu'za fre'za Judia kaziga nevazage'za, Sameria kaziga nevzage'za aposol vahe'age mani'naze.
| שאול עמד והסכים בהחלט להריגתו של סטפנוס. באותו יום החלה רדיפה גדולה נגד המאמינים בירושלים, וכולם – מלבד השליחים – ברחו ליהודה ושומרון. |
2 Knare hu'za fatgoma hu'naza vahe'amo'za Stiveni asenente'za, tusi zamasunku hu'za zavike agriku hu'naze.
| מספר אנשים יראי־אלוהים קברו את סטפנוס וספדו עליו בלב כואב. |
3 Hianagi Soli'a, mono vahe zamazeri haviza nehuno, mago'mago nompina vuno eno huno vene'nene, a'nene zamavazu hu megi nezmatreno zamavareno kina ome huzmante'ne.
| באותה עת התרוצץ שאול ממקום למקום בחוסר מנוחה והטריד את המאמינים, כשלפניו מטרה אחת: לחסל את הקהילה המשיחית. הוא אף פרץ לבתיהם של המאמינים, סחב משם גברים ונשים וכלא אותם בבית־הסוהר. |
4 Anante e'ima zamahe pananima hige'za fre'naza vahe'mo'za, maka kumate kumate vutere hu'za mono kea hu'naze.
| באשר למאמינים שברחו מירושלים – הם הלכו ובישרו בכל מקום על אודות ישוע. |
5 Filipi'a Sameria rankumate viazamo, Kraisinku zamagrite huama ome hu'ne.
| פיליפוס, למשל, הגיע לשומרון וסיפר לתושבי האזור על המשיח. |
6 Filipi'ma hia nanekema tusi'a vahe'mo'za nentahiza, avame'zama hiazante'ma nege'za nentahiza, magoke antahintahire mika vahe krerafamo'za zamagesa ante'za antahi'naze.
| קהל גדול הקשיב לדבריו בתשומת לב והתפעל מהניסים שחולל. |
7 Na'ankure havi avamu'tamima zamagu'afima mani'naza vahe'pintira, havi avamutmimo'za tusi'a kezati'za krafa nehu'za atirami'naze. Hagi mika zamufa fri'nea vahe'ene, kama vano nosaza vahera krizamimo'a knare huzmante'ne.
| הרבה רוחות רעות גורשו ויצאו מאנשים בצעקות אימים, והרבה פיסחים ומשותקים נרפאו כליל. |
8 Higeno ana rankumapina tusi'a museza fore hu'ne.
| שמחה רבה הייתה בעיר. |
9 Ana rankumatera, Saimoni'e nehaza ne'mo, afa' vahe'mofo avu'ava'za eri fore huvava nehia nera mani'neankino, Sameria vahera huzamerige'za tusi'a zamagogogu nehu'za antri nehageno, agra ra ne' mani'noe huno hu'ne.
| באותה עיר היה אדם בשם שמעון, אשר עסק שנים רבות במעשי כשפים. הוא היה אדם גאה מאוד ובעל השפעה גדולה, בגלל הכשפים שעשה. השומרונים ממש העריצו אותו, והיו משוכנעים שהוא שליח אלוהים. |
10 Hagi ositetima vuno rante'ma vu'nea vahe'mo'za, ke'ankere'za nege'za ana mika vahe'mo'za agri ke nentahi'za anage hu'naze, Ama nera, Ra Anumzamofo hanavegino, tusi'a hanave hu'za hu'naze.
11 Hige'za agri ke'are antahi'za amage ante'naze. Na'ankure agrama za'za knafi havige nehuno, zagoreno eri fore hu'neazanku anara hu'naze.
12 Ana hu'nazanagi Anumzamofo kumamofo avu'avaku'ene, Jisas Kraisi agire Knare Musenkema Filipi huama nehige'za zamentintima nehu'za, vene'nene, a'nemo'zanena erigafa hu'za monoti fre'naze.
| אולם עתה הם האמינו לדבריו של פיליפוס: שישוע הוא המשיח, ושמלכות אלוהים קרבה; ונשים וגברים רבים נטבלו במים. |
13 Saimoni'enena amentinti nehuno henka mono tina nefreno eteno ovu'are Filipi'ene mani'ne. Hagi mika ruzahu zane ra avame'zama hiaza fore higeno negeno tusi agogogu nehuno antri hu'ne.
| גם שמעון המכשף האמין לדברי פיליפוס ונטבל במים. מיד לאחר מכן הלך שמעון בעקבות פיליפוס לכל אשר הלך, והשתומם מאוד למראה הניסים שחולל. |
14 Jerusalemi mani'naza aposol vahe'mo'za antahizama Sameria vahe'mo'za Anumzamofo naneke erize kema nentahi'za, Pitane Joni kizni huznante'naze.
| כאשר שמעו השליחים בירושלים שאנשי שומרון האמינו בבשורת אלוהים, שלחו לשם את פטרוס ויוחנן. |
15 Zanagrama uramina'ana nunamu huzmante'sake'za Ruotge Avamu'ma erisnagu urami'na'e.
| כשהגיעו השניים לשומרון החלו מיד להתפלל בעד המאמינים החדשים האלה, כדי שגם הם יקבלו את רוח הקודש. |
16 Na'ankure mago mago'mofontera Ruotge Avamumo ome'nege'za, ko Ramofo Jisasi agire mono tinke fre'naze.
| כי עד אז לא צלח רוח הקודש על איש מהם; הם רק נטבלו בשם ישוע. |
17 Anante Pita'ene Jonikea agafa huke zanazama ana Sameria vahe'mokizmi zamufare antake'za Ruotge Avamura eri'naze.
| פטרוס ויוחנן סמכו את ידיהם על המאמינים החדשים, ואלה קיבלו את רוח הקודש. |
18 Hianagi Saimoni'ma kegeno Aposol vahe tfamo'zama zamazantfama antaza zante'ma Ruotge Avamu'ma zamigeno'a, agra zagoma zanamikema nehuno'a,
| כשראה שמעון שרוח הקודש ניתן למאמינים באמצעות סמיכת הידיים של פטרוס ויוחנן, הציע להם כסף תמורת הכוח הזה. |
19 anage hu'ne, Amana hanave'a nagri'enena nami'nenkena ina vahe'tema nazama antesuge'za anahu'za Ruotge Avamura eriho.
| ”תנו גם לי את הכוח הזה, “ביקש,”כדי שבני־אדם יוכלו לקבל את רוח הקודש כל פעם שאניח את ידי עליהם!“ |
20 Hianagi Pita'a, agrikura anage hu'ne, Zago ka'ane kagranena haviza hugahie. Na'ankure kagrama kagesama antahinana zagoreti Anumzamofo muse'zana miza hugahue hunka nehane.
| אולם פטרוס ענה לו:”כספך ילך יחד אתך לגיהינום! אתה חושב שאפשר לקנות בכסף את מתנת אלוהים? |
21 Kagrira ama eri'zampina mago eri'zanka'a omanetfa hu'ne. Na'ankure Anumzamofo avurera, tumoka'amo'a knarera osu'tfa hu'ne.
| לא יהיה לך חלק בזה, משום שלבך אינו ישר לפני אלוהים. |
22 E'i zanku kefo kavukva zanka'a neterenka, kagu'a rukarehe hunka havizama nehana zana atrenka, Ramofonte nunamu nehugeno, kagu'amo'a knarema hanigeno'a kumi ka'a atregantegahie.
| עליך לחזור בתשובה על החטא הנורא הזה ולהתפלל אל אלוהים. אולי הוא יסלח לך על מחשבותיך הרעות, |
23 Na'ankure nagrama navuma kagoana, kagra kanive nerenka, kumi'mo kegina hugantegenka mani'nane, huno Pita'a higeno,
| מפני שאני רואה בתוך לבך קנאה, מרירות וחטא מרושע!“ |
24 Saimoni'a ke nona anage hu'ne, Nagrikura, tanagra Ramofontega nunamuna hikeno, kema hu'na'a zamo'a nagritera ometfa hino hu'ne.
| ”התפללו לאלוהים בעדי, “התחנן שמעון,”כדי שלא יבואו עלי הדברים הנוראים שאמרתם!“ |
25 Anante'ma Pita'ene Jonikema hamponati'ne, Ramofo nanekema huama'ma hutekea, ete Jerusalemi vunaku nevuke, Sameria vahe'mokizmi nonkumapi mono naneke hume vuna'e.
| לאחר שפטרוס ויוחנן בישרו את דבר ה׳ והעידו על המשיח בשומרון, חזרו לירושלים. בדרך הם ביקרו ברבים מכפרי השומרון ובישרו את דבר ה׳. |
26 Anante mago Ramofo ankeromo Filipina asamino, Sameriatira otinka Jerusalemi kaziga Gaza urami'nea kantega kavugosa huntenka vuo. E'i, hagage ka'ma kopi vuo huno asamigeno,
| ובאשר לפיליפוס – מלאך ה׳ נגלה אליו ואמר לו:”קום ולך דרומה בדרך היורדת מירושלים לעזה.“ |
27 nevigeno magora agonkna'za hari'nea Itiopia nera, Kantesi'e nehaza Itiopia kuini a'mofo zagore kegavama hu'nea ne'mo, Jerusalemi mono eme huteno eteno kuma'arega nevigeno,
| כשיצא פיליפוס לדרך בא לקראתו סריס כושי, אשר היה שר האוצר של קנדק מלכת כוש. הסריס עלה לירושלים כדי להשתחוות במקדש, |
28 hosimo renteno avazu huno vano nehia karisifi manino nevuno,
| ועכשיו ישב במרכבתו בדרכו חזרה, וקרא בקול בספר ישעיהו. |
29 kasnampa ne' Aisaia krente'nea avontafera hamprime nevigeno Ruotge Avamu'mo'a Filipina asamino, Vunka antuma hosimo renteno avazuma hu'nea karisire urava'o huo higeno,
| ”גש אל המרכבה הזאת והישאר לידה“, הורה רוח הקודש לפיליפוס. |
30 Filipi'a agiareno agrite viazamo ome antahiana, Aisaia kasnampa ne'mofo naneke nehamprigeno nentahino, amama nehamprina nanekea, kagra antahiama nehano? Huno antahige'geno,
| פיליפוס רץ אל המרכבה ושמע את הסריס קורא בספר ישעיהו.”האם אתה מבין את מה שאתה קורא?“שאל פיליפוס. |
31 Ana ne'mo'a huno, Mago'mo'ma huonasamisigena, inankna hu'na antahi amara hugahue? Nehuno Filipina ke higeno umarerino agrane umani'ne.
| ”ודאי שלא!“ענה הסריס.”כיצד אוכל להבין אם איש אינו מסביר לי?“והוא ביקש מפיליפוס לעלות למרכבה ולשבת לידו. |
32 Ana ne'mo'ma hampri'nea avontafemo'a, amanahu ke hu'ne, Sipisipi afu'ma ananke taga hunaku avare'za nevazankna hu'za avre'za nevu'za, sipisipi afu anenta azoka taga hunaku nehazageno, agira aka huno krafa osu'nea kna huno, Agra agira aka osu'ne.
| זה היה הקטע שהכושי קרא באותו זמן:”כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, ולא יפתח פיו. |
33 Agrira azeri agaze hu'za knare fatgo zamuzmara huonte'naze. Na'ankure ko'ma Agri asimura ama mopafintira eri'nazana, nankna huno Agra mofavre antegahie? (Ais 53:7-8)
| מעצר וממשפט לקח, ואת־דורו מי ישוחח? כי נגזר מארץ חיים.“ |
34 Anante ke'nonama hifina, agonkna'zama hari'nea ne'mo'a anage huno, Filipinkura hu'ne, Muse hugantoanki (plis) azanku kasnampa ne'mo'a ama kea hu'ne, agri'agu hu'nefi, hipi ruga'a vaheku hu'ne?
| ”על מי מדבר הנביא?“שאל הסריס את פיליפוס.”האם הוא מדבר על עצמו או על מישהו אחר?“ |
35 Filipi'a anama hampri'nea avontafepinti nanekea agafa huno, Jisasi knare musenkea ana nera asmi'ne.
| פיליפוס פתח בפסוק זה והחל לספר לו על אודות ישוע. |
36 Anama huke karankama nevukea mago'a ti me'nere eke, agonkna'zama hari'nea ne'mo'a huno, Ko! Ti me'neaki! Na'amo mono tima frezanifina nazerigahie? huno nehigeno,
| הם המשיכו בדרכם והגיעו למקווה־מים קטן.”ראה, הנה בריכת מים!“קרא הסריס.”מדוע שלא אטבל כאן?“ |
37 [Filipi amanage huno hu'ne, Tamage hunka maka kagu'areti Jisasinku kamentinti hanunka tina fregahane nehigeno ozo hu'ne. Anumzamofo nemofo Jisasi Kraisi'a mani'ne, hu'na namentintia nehue huno hu'ne, ]
| ”אתה יכול להיטבל כאן, “השיב פיליפוס,”אם אתה מאמין בכל לבך!“והכושי ענה:”אני מאמין בכל לבי שישוע המשיח הוא בן האלוהים!“ |
38 ana hosimo renteno avazu nehia karisia ana ne'mo kehigeno azerigeno, anantarega'moke uramike tinte vuke, Filipi'a agonkna'za hari'nea nera mono tina frente'ne.
| הם עצרו את המרכבה, נכנסו לתוך המים, ופיליפוס הטביל את הסריס. |
39 Anama huteke timpinti'ma megi'a akeno'a, Ramofo Avamumo Filipina avaresga huno vigeno, agonkna'zama hari'nea ne'mo'a mago'ane nonkeno, tusi muse hume karanka vu'ne.
| כשיצאו שניהם מן המים נשאה משם רוח ה׳ את פיליפוס. הסריס לא ראה שוב את פיליפוס והוא המשיך בדרכו בלב שמח. |
40 Hianagi Filipi'a Azotasi kumate mani'neno nankna hu'na e'noeha huno agra'a keno erifore hu'ne. Ana kazigama nevuno'a mika ranra kumatera mono kea hutere hume nevuno Sisaria kumate uhanati'ne.
| בינתיים פיליפוס נראה באשדוד. הוא המשיך להטיף את הבשורה בכל עיר ובכל כפר, עד שהגיע לקיסריה. |
