Aposolo 23

1 Hagi Poli'a kanisol vahe zamufi keankere'neno anage hu'ne, Nenafugate nagra magore hu'na havizana osu'noe. Fatgo huno ama' nagu'nagesare Anumzamofo avurera mani'na ena ama knarera ehanatue.

פולוס נעץ את מבטו בחברי הסנהדרין ואמר:”אחים, תמיד חייתי לפני אלוהים במצפון נקי.“

2 Anagema higeno, ugagota pristi ne' Ananaisi'a anante oti'naza vaheku Polina agi ruhapatitma aheho huzmante'ne.

באותו רגע ציווה חנניה הכהן על האנשים שעמדו ליד פולוס לסטור לו על פיו.

3 Anante Poli'a anage agrikura hu'ne, Anumzamo'a kagrira kahegahie. Kagra amega fatgo hu'na knare hu'noe nehananagi, kagu'afinka haviza hu'nane! Kagra amare mani'nenka kasegemo'ma hu'nere antenka refako hunenantane. Kasegea rutagarenka aheho hunka hunezmantano?

”יסטור לך אלוהים, קיר מסויד שכמוך!“קרא פולוס.”איזה מן שופט אתה? כיצד אתה יכול לשבת כאן ולשפוט אותי על־פי התורה, כשבאותו זמן אתה עצמך עובר על התורה, ומצווה להכות אותי?!“

4 Ana tva'onte oti'naza vahe'mo'za anage hu'naze, kagra Anumzamofo hai pristi ne' huhaviza huntenaku nehampi? Hu'za hazageno,

האנשים שעמדו קרוב לפולוס אמרו לו:”אתה מעליב את הכהן הגדול!“

5 Poli'a kenona zamire anage hu'ne, nenafugata ugagota pristi ne' mani'ne hu'na nagra ontahi'noe, na'ankure anage huno avon tafepina krente'ne, kagri vahete'ma kva hu'nea vahera huhavizana huonto hu'ne. (Eks-Ati 22:28.)

”אחי, אני מצטער“, התנצל פולוס.”לא ידעתי שזהו הכהן הגדול. הרי כתוב בתורה שאסור להעליב נשיא או שליט.“

6 Anante Polima nezmagege'za anama eri tru hu'naza vahepina, Satusi vahe'ene mago'a Farisi vahe mani'nageno nezmageno, ranke huno anage hu'ne, Nafu naganaheta nagra Farisi neki, nenfa'a Farisi ne'mo kasenantege'na mani'noe. Nagri'ma kema hunenantazana, nagrama namentinti hu'na fripinti otigahie hu'na huazanku kea hunenantaze!

פתאום צץ רעיון במוחו של פולוס: הלא מחצית חברי הסנהדרין היו פרושים, ומחציתם – צדוקים. הוא קם על רגליו וקרא בקול:”אחי, אני פרוש בן פרוש, ועכשיו אתם שופטים אותי על־שום שאני מאמין בתחיית המתים!“

7 Anage'ma hige'za, Farisi vahe'ene Satusi vahe'mo'za atruma hu'nafinti amu'nompinti refako hu'za ana kegu fra vazi'naze.

דבריו אלה פילגו מיד את הסנהדרין לשניים, ועתה הייתה המחלוקת בין הפרושים ובין הצדוקים.

8 Na'ankure Satusi vahe'mo'za fripinti o'otigahie nehu'za, ankero vahera omanine nehu'za, avamura omani'ne hu'nazanagi, Farisi vahe'mo'za ana maka'zana me'ne hu'za antahi'naze.

כי הפרושים האמינו בתחיית המתים ובקיומם של מלאכים ורוחות, ואילו הצדוקים כפרו בכל אלה.

9 Anampinti kezati'za ranke hu'za kea nehazage'za, mago'a Farisi nagapinti kasegere ugagota hu'naza vahe'mo'za oti'za hanave ke hu'za, Mago hazenke'a ama nera keta eri forera osu'none. Avamu'mo'o, ankeromo'ma kema huminesigeno'a na'a hugahie?

ההמולה הלכה וגברה, וסופרים אחדים – שהיו פרושים בעצמם – קמו ודיברו בזכותו של פולוס.”לא מצאנו כל אשמה באיש הזה!“צעקו.”אולי הקול שדיבר אליו בדרך לדמשק היה רוח או מלאך!“

10 Tusi ke hafra nehazageno, Romu sondia kva ne'mo aru Poli avazu hu'za azeri taganape'zanku sondia vahera huzamanteno, uramitma Polina hanavetitma zamagripintira avaretma sondia vahe kumapi efareho hu'ne.

המתיחות גברה והוויכוח התלהט; הנוכחים החלו למשוך את פולוס – זה לכאן וזה לכאן. מפקד החטיבה פחד שיקרעו את פולוס לגזרים, ולכן ציווה על חייליו לקחת אותו משם בכוח הזרוע ולהחזירו למצודה.

11 Ana kenage Ramo'a Polina tava'oma'are oti'neno anage huno asami'ne, Oti hanavetio, Jerusalema Nagri nagi nagenke huama hu'nanaza hunka Romu kumatera anazanke hunka ome huama hugahane.

באותו לילה עמד האדון לצדו של פולוס ואמר לו:”חזק ואמץ, פולוס! כשם שהעדת עלי בפני תושבי ירושלים, כך תצטרך להעיד עלי גם בפני תושבי רומא!“

12 Ko'atige'za nanterampi mago'a Jiu vahe'mo'za eri atru hu'za, hanave ke huvempa hu'za Polima ahesnaza naneke retro nehu'za, ne'zane tine a'o huta mani'neta Polina ahesunkeno frisnie, hu'za huhankaveti'za kea retro hu'naze.

לפנות בוקר התקבצו יחד למעלה מארבעים יהודים, ונדרו נדר שלא יאכלו ולא ישתו עד שיהרגו את פולוס.

13 Anampima nanekema hu'za retro'ma hu'nazana 40'a vahera agatere'za mani'ne'za retro hu'naze.

14 Zamagra ugota pristi vahete'ene mono kva (elda) vahe'zagare vu'za anage ome hu'naze. Tagra kea huvempa huta mago'zana one'mani'neta, Polina ahe farigahune hu'za hu'naze.

הם הלכו אל ראשי הכוהנים ואל הזקנים וסיפרו להם על כך.

15 Hanki menina kagrane, kanisol vahe'motma sondia kva vaheku ke eri fatgo hugahunanki avreta eramiho hinke'za, avare'za eramisnageta, amare erava'o osu'nenageta kantega kavagrita mani'neta, ahe frisune.

”בקשו ממפקד החטיבה להחזיר את פולוס לבית־הדין“, אמרו.”העמידו פנים כאילו שאתם רוצים לשאול אותו עוד כמה שאלות, ואנחנו כבר נהרוג אותו בדרך.“

16 Hianagi Polina nesaro ne' mofavremo ahegahune hazanke nentahino, eno sondia vahe kumapi efareno Polina kahe ke nehaze huno asami'ne.

אולם בן־אחותו של פולוס גילה במקרה את מזימתם, ומיהר אל המצודה כדי לדווח לפולוס על כך.

17 Poli'a mago kina vahete kva ne' (sensulien), ke huno asami'ne, Avarenka ama arisera ugagota sondia kva nete vuo, na'ankure mago'a kea agra ome asamigahie huno huntene.

פולוס קרא לאחד הקצינים ואמר:”קח את הנער הזה אל המפקד; יש לו משהו חשוב לספר לו.“

18 Ana higeno hantreti'a sondia vahete kva ne'mo (sensulien, ) ana arisera avareno ugagota sondia kva nete vuno, Poli'a hunanteno avarenka ama arisera ugagota sondia kva ne'te vuo, na'ankure agra mago'a kea ome asamigahie, hige'na avare'na e'noe.

הקצין לקח את הנער, הביאו אל המפקד והסביר:”פולוס האסיר קרא לי וביקש ממני להביא אליך את הנער הזה, כי יש לו משהו לומר לך.“

19 Ana ugagota sondia kva ne'mo azante avazuhuganti ataregene, zanagraku umani'neke, anage huno antahige'ne, Na'ane naneke nasaminaku hu'nane?

המפקד אחז בידו של הנער, הובילוהו הצידה ושאל:”מה אתה רוצה לומר לי?“

20 Ana arise'mo'a anage huno asami'ne, Jiu vahe'mo'za mago zamarimpa nehu'za, havige hu'za kantahigesagenka Polina avarenka okina kanisol vahetega uramisanke'za, keaga refako hu'za mago'ene hake'za ke'naku hu'naze.

”מחר מתכוננים היהודים לבקש ממך להחזיר את פולוס לסנהדרין, “סיפר הנער,”ביומרה שהם מעוניינים לשאול אותו שאלות נוספות.

21 Ana hu'negu zamatrege'za anara osiho, na'ankure 40'a nazana agatere'naza vahe'mo'za ahe'nakura hu'naze. Zamagra kea huvempa hu'za, ne'zane tine oneneta ahe frigahune nehu'za menina zamagri kere'ma mago karimpa hananku, kavega ante'za mani'naze.

אולם אל תשמע בקולם! כי למעלה מארבעים איש אורבים לו בדרך, מוכנים להתנפל עליו ולהרוג אותו. הם נדרו נדר שלא יאכלו ולא ישתו עד שפולוס ימות. עתה הם מחכים שתענה בחיוב לבקשתם.“

22 Anante ugagota sondia kva ne'mo'a ana risera hunenteno, hamponage asamino, vanunka ama nanekea kva nera ome asami'noe hunka, mago'mofona osamitfa huo.

”אל תאמר לאיש שסיפרת לי דברים אלה.“הזהירו המפקד, ושלחו לדרכו.

23 Anante ugagota sondia kva ne'mo, sondia vahete kva ne'tre (sensulien), ke higeke akeno, anage huno zanasmi'ne, 200'a sondia vahera huge'za Siseria kumate vugahazanki tro hiho, anampina 70'a hosifi vano nehu'za ha' nehaza sondia vaheki 200'a karugaru kevereti ha' nehaza sondia vaheki hu'za meni kenagera 9 kiloki vugahazanki tro hiho. Polina hosi afu'zagafintira mago'a amigeno agumpi manina avaretma kva huntetma, Gavana ne' Feliksinte viho huno zamasmi'ne.

לאחר מכן קרא המפקד לשני קצינים ופקד עליהם:”הכינו מאתיים חיילים לצאת לקיסריה הערב בשעה תשע! קחו אתכם מאתיים קשתים, ועוד שבעים פרשים חמושים. תנו לפולוס סוס רכיבה, והביאו אותו בשלום אל פליקס המושל.“

24 Polina hosi afu'zagafintira mago'a amigeno agumpi manina avaretma kva huntetma Gavana ne' Feliksinte viho huno zamasmi'ne.

25 Agra avoma kre'neana amanahu kante kre tre'ne,

הוא שלח בידם את המכתב הבא אל פליקס:

26 Nagra Klautiusi Lisiasi'na, knare Gavana kva nemokarega Feliksiga musenke kre'negamue,

”מאת: קלודיוס לוסיאס.”אל: הוד מעלתו המושל פליקס.”שלום וברכה!

27 Ama nera Jiu vahe'mo'za azeri'za ahe'za nehazage'na, sondia vahe'niane e'na aza hu'na avare'noe. Na'ankure nagrama antahuana Romu ne' mani'noe higeta avareta e'none.

”אדם זה נתפס על־ידי היהודים, והם כמעט הרגו אותו. אולם משנודע לי שהוא אזרח רומאי, שלחתי מיד חיילים להצילו מידם.

28 Na'anteku nanekea hunentazo nagra antahinaku, zamagri kanisol vahete avare'na urami'noe.

הבאתי אותו למשפט לפני בית־המשפט העליון של היהודים, כדי לדעת מה עשה.

29 Nagrama ke'na erifore'ma huana, zamagra'zimi kasegereku hu'za ke hakare hunte'naze. Hianagi ahe fri kankamune kina hunte kea kena eri fore osu'noe.

עד מהרה נוכחתי לדעת שהאשמותיהם מתייחסות רק לאמונה היהודית, ולא למעשה פלילי שדינו מאסר או מוות,

30 Ahenaku kema retro'ma haza naneke eme nenasmige'na, ama nera ame hu'na kagritega huntogeno ne-egena, ke ha'ma rentaza vahera magoka kagri kavure kea huntesazegu huzmantoge'za neaze huno krente'ne.

אך כשנודע לי שיהודים רוצים להרוג אותו, החלטתי לשלחו אליך ולומר למאשימיו להביא את טענותיהם לפניך.“

31 Ana hige'za sondia vahe'mo'za kema huzmantea kante ante'za, Polina avre'za kenageke Antipatrisi rankumate vunaku vu'naze.

החיילים מילאו את הפקודה ולקחו את פולוס בלילה למבצר אנטיפטרוס.

32 Mase'za nantera hosifima vano hu'za ha' nehaza sondia vahera zamatrage'za avare'za vazage'za, mago'amo'za ete sondia vahe kumatega e'naze.

למחרת בבוקר חזרו החיילים למצודה בירושלים, והשאירו את פולוס עם הפרשים כדי שייקחו אותו לקיסריה.

33 Hosifima vano nehu'za ha'ma nehaza vahe'mo'za Sisariama e'za ana avona Gavana ne'ma eme nemi'za, Polina eme ami'naze.

בהגיעם לקיסריה הביאו את פולוס לפני המושל, ומסרו לו את המכתב.

34 Ana Gavana ne'mo'ma avoma hamprino nentahino, anage huno antahige'ne, Kagra ina provinsifinti nere? Higeno Poli'a huno, Nagra Sirisia nere higeno antahiteno,

פליקס קרא את המכתב ושאל את פולוס למוצאו.”אני מקיליקיה“, ענה פולוס.

35 anage hu'ne, kema hugante'naza vahe'ma esage'na, keka'a antahigahue. Higeno anante Heroti kina nompi Polina avaretma ome anteho hu'ne.

”אשמע את המקרה שלך במלואו כאשר יגיעו לכאן גם מאשימיך“, אמר לו המושל, וציווה לשמור עליו בכלא שבארמון המלך הורדוס.