詩篇 142

1 ダビデが洞にありしときよみたる教へのうたなり祈なり われ聲をいだしてヱホバによばはり 聲をいだしてヱホバにこひもとむ

משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה ב קולי אל-יהוה אזעק קולי אל-יהוה אתחנן

2 われはその聖前にわが歎息をそそぎいだし そのみまへにわが患難をあらはす

אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד

3 わが霊魂わがうちにきえうせんとするときも汝わがみちを識たまへり 人われをとらへんとてわがゆくみちに羂をかくせり

בהתעטף עלי רוחי-- ואתה ידעת נתיבתי בארח-זו אהלך-- טמנו פח לי

4 願くはわがみぎの手に目をそそぎて見たまへ 一人だに我をしるものなし われには避所なくまたわが霊魂をかへりみる人なし

הביט ימין וראה-- ואין-לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי

5 ヱホバよわれ汝をよばふ 我いへらく汝はわがさけどころ有生の地にてわがうべき分なりと

זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים

6 ねがはくはわが号呼にみこころをとめたまへ われいたく卑くせられたればなり 我をせむる者より助けいだしたまへ 彼等はわれにまさりて強ければなり

הקשיבה אל-רנתי-- כי-דלותי-מאד הצילני מרדפי-- כי אמצו ממני

7 願くはわがたましひを囹圄よりいだし われに聖名を感謝せしめたまへ なんぢ豊にわれを待ひたまふべければ 義者われをめぐらん

הוציאה ממסגר נפשי-- להודות את-שמך בי יכתרו צדיקים-- כי תגמל עלי