ローマ人への手紙 10
1 兄弟よ、わが心のねがひ、神に對する祈は、彼らの救はれんことなり。
| אחים יקרים, משאלת לבי ותפילתי העמוקה ביותר היא שהיהודים ייוושעו. |
2 われ彼らが神のために熱心なることを證す、されど其の熱心は知識によらざるなり。
| אני יודע שהם מסורים לאלוהים על פי דרכם, אך מסירות זאת אינה מבוססת על הבנה נכונה של הכתובים. |
3 それは神の義を知らず、己の義を立てんとして、神の義に服はざればなり。
| היהודים אינם מבינים שישוע המשיח הקריב את עצמו, כדי לסלוח לחטאיהם ולהצדיקם בעיני אלוהים. הם מנסים ליצור צדקה משלהם וכך לא נכנעים לצדקת ה׳. |
4 キリストは凡て信ずる者の義とせられん爲に律法の終となり給へり。
| שכן המשיח הוא תכלית התורה, והוא מצדיק את כל המאמין בו. |
5 モーセは、律法による義をおこなふ人は之によりて生くべしと録したり。
| משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה (”אשר יעשה אתם האדם וחי בהם“). |
6 されど信仰による義は斯くいふ『なんぢ心に「誰か天に昇らん」と言ふなかれ』と。
| ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת:”אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?“זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ. |
| או”מי ירד לתהום?“זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים. (Abyssos g12) |
8 さらば何と言ふか『御言はなんぢに近し、なんぢの口にあり、汝の心にあり』と。これ我らが宣ぶる信仰の言なり。
| הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג־ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו. |
9 即ち、なんぢ口にてイエスを主と言ひあらはし、心にて神の之を死人の中より甦へらせ給ひしことを信ぜば、救はるべし。
| שכן אם תודה בפיך לפני בני־האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע. |
10 それ人は心に信じて義とせられ、口に言ひあらはして救はるるなり。
| משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע. |
11 聖書にいふ『すべて彼を信ずる者は辱しめられじ』と。
| וכתבי־הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש. |
12 ユダヤ人とギリシヤ人との區別なし、同一の主は萬民の主にましまして、凡て呼び求むる者に對して豐なり。
| ”כל המאמין“פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו. |
13 『すべて主の御名を呼び求むる者は救はるべし』とあればなり。
| שכן”כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט“! |
14 然れど未だ信ぜぬ者を爭で呼び求むることをせん、未だ聽かぬ者を爭で信ずることをせん、宣傳ふる者なくば爭で聽くことをせん。
| אך כיצד הם יקראו בשם ה׳ ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם? |
15 遣されずば爭で宣傳ふることをせん『ああ美しきかな、善き事を告ぐる者の足よ』と録されたる如し。
| וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב:”מה נאוו רגלי מבשרי טוב“. |
16 されど、みな福音に從ひしにはあらず、イザヤいふ『主よ、われらに聞きたる言を誰か信ぜし』
| אולם לא כל מי ששמע את בשורת אלוהים האמין בה, כפי שאמר ישעיהו:”מי האמין לשמועתנו?“ |
17 斯く信仰は聞くにより、聞くはキリストの言による。
| בכל זאת, האמונה מתעוררת על־ידי שמיעת הבשורה, והבשורה היא דבר המשיח. |
18 されど我いふ、彼ら聞えざりしか、然らず『その聲は全地にゆきわたり、其の言は世界の極にまで及べり』
| אולם מה בנוגע ליהודים, האם לא שמעו את דבר ה׳? כן, הם שמעו, שהרי”בכל־הארץ יצא קולם, ובקצה תבל מליהם“. |
19 我また言ふ、イスラエルは知らざりしか、先づモーセ言ふ『われ民ならぬ者をもて汝らに嫉を起させ、愚なる民をもて汝らを怒らせん』
| ואם עם־ישראל שמע, האם לא הבין? עם־ישראל אכן הבין, כי משה אמר להם:”אני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם“. כלומר, ה׳ יעורר את קנאת בני־ישראל על ידי הגויים. |
20 またイザヤ憚らずして言ふ『我を求めざる者に、われ見出され、我を尋ねざる者に我あらはれたり』
| ישעיהו הנביא הוסיף על כך ואמר, כי אלה שלא חיפשו את אלוהים ולא דרשו אותו, הם שימצאו אותו. |
21 更にイスラエルに就きては『われ服はずして言ひさからふ民に、終日 手を伸べたり』と云へり。
| ואילו על עם־ישראל הוא אומר:”פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומורה“. |
