ヨブ 記 14
1 婦の產む人はその日少なくして艱難多し
| אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ |
2 その來ること花のごとくにして散り 其馳ること影のごとくにして止まらず
| כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ |
3 なんぢ是のごとき者に汝の目を啓きたまふや 汝われを汝の前にひきて審判したまふや
| אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ |
4 誰か清き物を汚れたる物の中より出し得る者あらん 一人も無し
| מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ |
5 その日旣に定まり その月の數なんぢに由り 汝これが區域を立て越ざらしめたまふなれば
| אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ |
6 是に目を離して安息を得させ 之をして傭人のその日を樂しむがごとくならしめたまへ
| שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ |
7 それ木には望あり 假令砍るるとも復芽を出してその枝絶ず
| כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ |
8 たとひ其根地の中に老い 幹土に枯るとも
| אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ |
9 水の潤霑にあへば即ち芽をふき枝を出して若樹に異ならず
| מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ |
10 然ど人は死れば消うす 人氣絶なば安に在んや
| וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ |
11 水は海に竭き河は涸てかわく
| אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ |
12 是のごとく人も寢臥てまた興ず 天の盡るまで目覺ず睡眠を醒さざるなり
| ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ |
| מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585) |
14 人もし死ばまた生んや 我はわが征戰の諸日の間望みをりて我が變更の來るを待ん
| אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ |
15 なんぢ我を呼たまはん 而して我こたへん 汝かならず汝の手の作を顧みたまはん
| תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ |
16 今なんぢは我に歩履を數へたまふ 我罪を汝うかがひたまはざらんや
| כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ |
17 わが愆は凡て嚢の中に封じてあり汝わが罪を縫こめたまふ
| חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ |
18 それ山も倒れて終に崩れ巖石も移りてその處を離る
| ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ |
19 水は石を鑿ち 浪は地の塵を押流す 汝は人の望を斷たまふ
| אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ |
20 なんぢは彼を永く攻なやまして去ゆかしめ 彼の面容の變らせて逐やりたまふ
| תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ |
21 その子尊貴なるも彼は之を知ず 卑賤なるもまた之を曉らざるなり
| יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ |
22 只己みづからその肉に痛苦を覺え己みづからその心に哀く而已
| אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ |
