Umatiyu 7
1 Kati i cani uye uzatu kadure, barki kati a cani shi mani cangi.
| ”אל תשפטו אחרים, ולא ישפטו אתכם. |
2 Barki imum me sa ya weki, ine ini adi weki shini uyanga sa ya gutan, in une uni adi guti shini.
| כי יתייחסו אליכם לפי איך שאתם מתייחסים לאחרים. ישפטו אתכם במידה שאתם שופטים אחרים. |
3 Barki yanini u hira ni kpeki ani je nu hume, da wa ira ukunti sa anuwe ni je me.
| כיצד יכול אתה לראות שביב־עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך? |
4 Aneni udi gu unu henu uwe, can inkari we nikpeki ani je nuweme, daki wa kara ni ge sa ni ra anwe nijeba.
| ”איך אתה יכול לומר לחברך:’תן לי לסלק את השביב מעינך‘בזמן שבעינך יש קרש כזה גדול? הרי כלל לא תוכל לראות את השביב! |
5 Hu unu umum mu apuru, tuba kara nikpeki nini je nuweme, uduku iri riri uka kara unije nu henu uweme.
| צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך! |
6 Kati inya iwoci imum igesa iri zi ba, kati ukuri i reki kapadari imum mu ihuma barki wadi patili, wa gamirka wa jani shi.
| ”אל תתנו דברים קדושים לאנשים מושחתים, אל תתנו פנינים לחזירים. הם ירמסו את הפנינים, ולאחר מכן יפנו לתקוף אתכם. |
7 Ikoni ade yashi yara ni, idi kem nokini ade poki shini.
| ”אם תבקשו – תקבלו; אם תחפשו – תמצאו; ואם תדפקו תיפתח לפניכם הדלת. |
8 Vat desa ma iko adi yame, unu yara ma kenzi unu nosi u ana tukun a pogime ni.
| כי כל המבקש מקבל, כל המחפש מוצא, ולפני כל דופק נפתחת הדלת. |
9 Aveni ayimo shime, desa vana madi iki me imum are ma yame nipo.
| אם ילד מבקש מאביו פרוסת לחם, האם האב ייתן לו אבן במקום לחם? |
10 Nani ingi ma iko me be cere, madi yame bi we.
| אם הילד מבקש דג, האם אתם חושבים שיקבל נחש? |
11 A' anime shi adesa izin mu riba mu buri irusa uyiza a hana ashime imum iriri anime, akodi aco ashime sa mara Aseseri, sa ma yiza a desa wa iko me imum iriri.
| ואם אנשים רעים וחוטאים כמוכם נותנים לילדיכם מתנות טובות, האם לא ייתן אביכם שבשמים מתנות הרבה יותר טובות למבקשים ממנו? |
12 A' anime vat imum me sa i yara anu wa wuzi shine, shi cangi wuzani weni, ane ani u inko u tize me uzi.
| ”עשו לאחרים את מה שהייתם רוצים שיעשו לכם – זאת תמצית התורה ודברי הנביאים. |
13 Ribeni aku na ku cin, barki una upas una iwono ini anu gwardang wa zwrsa uni.
| ”הלכו דרך הפתח הצר, כי השביל המוביל לאבדון הוא רחב, ושער הכניסה רחב גם הוא. |
14 Kuna ku me irere kune kuni una be sa idi han haru Aseseri, anu tarsa kuni wada ori me ba.
| אולם שער החיים הוא קטן, השביל צר, ורק מעטים מוצאים אותו. |
15 Rusani in na anu kurzozo utize a ma cico, a de sa wa eze shi unu subu i tam, a anime kadure ka zome ahira aweba.
| ”היזהרו לכם מהמורים המפיצים תורות שקר. הם מתחפשים לכבשים תמימים, בעוד שלמעשה הם זאבים רעים הרוצים לטרוף אתכם. |
16 A hira atanu ti we me tidi rusi we, adi wusi ane ni anu wa ori bisana ayimo ikana nyani uyo upom ukintu.
| תוכלו לזהות אותם על־פי התנהגותם, כשם שאפשר לזהות עץ על־פי פירותיו. הלא יודעים אתם להבחין בין גפן ענבים לבין ברקנים, בין תאנים לבין קוצים! |
17 Ane ana vat utiti uriri uyozo ahana ariri, ane ani utiti uzenzeng uyozo ahana azenzeng.
| עץ משובח נותן פרי משובח, ועץ רקוב נותן פרי רקוב. |
18 Utiti uriri uda yiza me ahana azenzeng ba, ane ani utiti uzenzeng uda yizame ahana ariri ba.
| עץ טוב לא ייתן פרי רקוב, ועץ רקוב לא ייתן פרי טוב. |
19 Vat utiti ugebe sa unyinza ahana aririba adi koriko uni a punsi-ura.
| משום כך יש לכרות ולשרוף כל עץ שאינו נותן פרי טוב. |
20 Barki anime ani usuro ahana a we me adi rusi we.
| אכן, גם עצים וגם בני־אדם אפשר לזהות על־פי פירותיהם. |
21 Da koda aveni sa ma gusan mi, Asere Asere, madi ribe Aseseriba, an de wani sa wa wuza katuma ka aco am cas wadi ribe Aseseri.
| ”לא כל מי שמדבר כאיש דתי ואדוק הוא באמת מאמין. הם יכולים לקרוא לי:’אדוני, אדוני‘, אבל אין זה מספיק כדי להכניסם לשמים. החשוב הוא אם הם שומעים לקול אבי שבשמים. |
22 Anu gwardang wadi gusin me runo ugino me, Asere Asere, data wuza katuma ayimo ni za nuwe me baa, ayimo aniza nuweme ta suzo agwergene, ta kuri ta wuza katuma ka dang ayimo ni nuwe mee.
| ביום־הדין יאמרו לי אנשים רבים:’אדון, אדון, הלא בשמך ניבאנו, ובשמך גירשנו שדים וחוללנו נסים רבים‘. |
23 Abine ani mi indi gun we, in tam inshi ba hirani abame shi ana katuma kaburk.
| אולם אני אענה:’מעולם לא הכרתי אתכם. הסתלקו מכאן, פושעים שכמותכם!‘ |
24 A, ani vat desa ma kunna tize tum ma tarsa madi cukuno gusi desa ma bari a kura aseseri anipo.
| ”כל מי שמקשיב לדברי ומקיים אותם, דומה לאדם חכם הבונה את ביתו על סלע איתן. |
25 Ure rubi mei ma eh, upebu u hiri vat ani me akura agino me da arizo ba, barki sa a bari ani aseseri anipo
| שכן גם אם ירד גשם שוטף ותתחולל סערה, לא ייפול הבית ולא יתמוטט, כי נבנה על הסלע. |
26 De sa ma kunna tize tum da ma tarsa ba mazi gusi ubabana ugino me sa ma bari akura Aseseri a b i kiki.
| לעומתו, מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותו דומה לאדם טיפש הבונה את ביתו על החול. |
27 Ingi ure wa aye, mei ma tunno upebu w hure utuburko akura me, a rizi urizo udandang.
| שהרי בבוא שיטפון וסערה יתמוטט הבית וייהרס כליל.“ |
28 Sa yeso ma mari uboo utize ti ginome, anu gwardang wa hem unu dungara umeme.
| ההמונים נדהמו מאוד כששמעו את הדרשות של ישוע, |
29 Madunguri we kashi de sa ma bari, da kashi anu uyetike awe me ba.
| כי הוא דיבר אליהם בסמכות רבה ולא כמו הסופרים. |
