< Katuma 19 >

1 Sa Afolos ma raa anyimo ukurinti, Bulus ma kase ani pin zalang uhana ani oin nu Afisa, abibime ma kem aye anu tarsa ume.
בזמן שאפולוס היה בקורינתוס עבר פולוס בכל רחבי אסיה הקטנה, וכשהגיע לאפסוס פגש תלמידים אחדים.
2 Bukus magun we, ''nani ya kaba bi be biriri uganiya sa nya kadure?'' wa kabirka, ''da tamu kunna abanga abi be biriri ba.''
”האם קיבלתם את רוח הקודש כשהאמנתם?“שאל אותם.”לא“, ענו.”למה אתה מתכוון? מהו רוח הקודש?“
3 Bulus magun, ''nya uzurro uni awuzi shi?'' wagun me, ''uzuro uyahaya''
”אם כן, באיזו טבילה נטבלתם?“שאל פולוס.”על עיקרי האמונה שלימד יוחנן המטביל“, השיבו התלמידים.
4 Bulus ma kabrki magu, ''yahaya ma zurso anu in na banga u kaba Asere, magu wa nya mu ribe desa madi ē aduumo am, desa agusa me Yeso.''
”טבילתו של יוחנן באה רק להוכיח את הרצון לשוב מן החטא ולהאמין באלוהים, “הסביר להם פולוס,”ומי שנטבל חייב להאמין בישוע המשיח, שעל בואו ניבא יוחנן.“
5 Sa anu wa kunna anime, adusa azurso we anyimo aniza ni Yeso.
לשמע דברים אלה מיהרו התלמידים להיטבל בשם האדון ישוע המשיח.
6 Uganiya sa Bulus ma tara we tari, bi be biriri bi tu awe wa boo tizze ina nymiran asessas nan uboo imum besa i eze aje.
כשסמך פולוס את ידיו עליהם, צלח עליהם רוח הקודש והם החלו להתנבא ולדבר בשפות בלתי־מובנות.
7 Wazi anu ukirau in ware.
שנים־עשר איש נכחו באותו מעמד.
8 Bulus ma ribe udenge Asere unu dungara anu sarki biyau uhana ti pe ti taru, mazi utarsa ina anu sa wadi tinka me wa nya mu riba ini mum besa izi ati gomo ta Asere.
במשך שלושת החודשים הבאים הלך פולוס מדי שבת לבית־הכנסת, הטיף באומץ לב על אמונתו, ושכנע אנשים רבים להאמין בישוע המשיח.
9 Barki mare mayahudawa sa zi gbas, wa gawe u tarsa utizi me, wa tubi ucara uti naa ti Yeso aje anu. Barki anime bulus ma hunguko nice nume nan andesa wa zi nan me anu uhem. Ma tupi udungara a makaranta ma tiranus.
אולם היו אנשים שדחו את בשורתו ודיברו בפומבי נגד ישוע. משום כך עזב פולוס את המקום וסרב לשוב ולדבר אליהם. הוא הוציא מתוכם את המאמינים המשיחיים, ולימד אותם מדי יום בבית־המדרש”טורנוס“.
10 Mari aje anime uhana atiwe tire vat adesa wa ciki anyimo Asiya wa kunna tizze ta Asere, ma yahudawa nan mahelenawa.
הדבר נמשך כשנתיים, עד שכל אדם באסיה הקטנה – יהודי וגוי – שמע את בשורת ה׳.
11 Asere ma wuzi timum ti ririn ti unya biyau a tarti bulus.
מה נפלאים היו הניסים שחולל אלוהים באמצעות פולוס!
12 Anu ti koni wa hunza, agbergene wa susi anyimo anu, uganiya sa wa kabsi mu tira nan ma gbeptu ahira a bulus.
כאשר הונחו ממחטותיו או חולצותיו על החולים, נעלמו מיד המחלות, והרוחות הרעות עזבו אותם.
13 Mare mayahudawa wa rani a bare wa tarsi matara, wa ziki ace aweme agi uwadi wuzi katuma in niza ni Yeso, ''wagu ta gunan shi a nyimo niza ni bukus sa madungara tini, surono.''
מספר נוודים יהודים, אשר נדדו ממקום למקום וגירשו שדים ורוחות רעות, החליטו לנסות לגרש את השדים והרוחות בשם האדון ישוע. הם החליטו להשתמש בלחש הבא:”בשם אותו ישוע שעליו מבשר פולוס, אני מצווה עליך לצאת!“
14 An desa wa wuzi anime anu usunare wani ahana unu udang ukatuma ka asere uyahudawa na zame siba.
בין המלחשים האלה היו שבעת בניו של סקווה, שהיה אחד מראשי הכוהנים.
15 Bibe bizenzen sa ma kabirka magu, in rusa Yeso, in rusa bulus, shi aka veni?''
אולם כשניסו להשתמש בלחש זה כדי לגרש שד מאדם אחד, השיב להם השד:”אני מכיר את ישוע ואני מכיר את פולוס, אבל מי אתם?“
16 Ba bebi bizenzen sa bi raa anyimo unu me bi garte abe reme ma teki nikara nuwe ma tire we. Wa aki unu sum wa suri udenge nuwe yeyen peren unu sara ati hi hira.
השד התנפל על שניים מהם והכה אותם נמרצות, עד שברחו מן הבית ההוא עירומים ופצועים.
סיפור המעשה התפשט במהירות רבה בין היהודים והגויים בכל אפסוס. פחד גדול שרר בעיר, ושם ישוע המשיח זכה לכבוד ולהערצה.
18 Anu tarsa gbardang, wa e wa boo timumum ti buri sa wa wuzi.
מאמינים רבים שעסקו לפנים במעשי כישוף למיניהם התוודו על מעשיהם בפומבי. הם הביאו את ספרי הכישופים ואת הקמעות שלהם, ושרפו אותם באש לעיני כולם (מישהו העריך את שווי הספרים האלה בכ־100,000 שקלים).
19 Abere wa ezin matagarda maweme wa punzi aje anu, abasa imum be sa wazini ya biki ma dubu akuri ucibi nan azumo a walwal.
20 Tize ta Asere ta samirka in ni kara ati naa gbardang.
מעשה זה של המאמינים הוכיח שדבר ה׳ חדר עמוק ללב האנשים באזור כולו.
21 Sa bulus ma maraa katuma ku wuzi tize ta Asere u afisa, bibe bi tarsi in me uhana umaki doniya nan akiya unaa uhana a urushalima tace, ''ingi ma hana abini me, indi haa uroma.''
לאחר מאורעות אלה החליט פולוס לחצות את יוון בדרכו לירושלים.”אחרי כן, “אמר,”עלי ללכת לרומא.“
22 Bukus matumi anu tarsa umeme ana ware timoti nan irastus uhana umaki doniya, adesa wa benki me. Me ince nume ma be a Asita uhana aku ganiya cin.
הוא שלח לפניו ליוון את שני עוזריו, טימותיוס ואריסטוס, והוא עצמו נשאר בינתיים באסיה הקטנה.
23 Uganiya uginome awuzi uhirza iriba idanga afisa barki unaa uginome.
באותו זמן התפתחה באפסוס מהומה גדולה הקשורה במאמינים המשיחיים.
24 Uye unu zunzume ni zame Damatrayus desa ma zumo makiri ma zumo abalbal ma dayana, desa katuma ka gino me ini ikirfi gbardang.
המהומה החלה בגלל צורף בשם דמטריוס, אשר היה בעל מפעל לייצור דגמי כסף של מקדש האלילה היוונית ארטמיס. הוא העסיק פועלים רבים ושילם להם משכורת גבוהה.
25 Ma urso anu zunzume magun we, ''irusa unu unaa ugino uni kenzi ikirfi gbardang.
דמטריוס כינס את פועליו ופועלים אחרים שעסקו באותו מקצוע, ופנה אליהם:”רבותי, מלאכה זאת היא כל פרנסתנו.
26 Ya ira ya kunna agi, dasi u afisawa cas ba, vat u pash unipin ni asiya bulus ugeme ma ranga we. Ma gusa we agi ada barame Asere in tari ba.
אתם רואים ושומעים בעצמכם מה עושה פולוס זה. הוא הצליח לפתות אנשים רבים להאמין שאלילים מעשה ידי־אדם אינם אלוהים כלל, וכתוצאה מכך יורד היקף המכירות שלנו! הוא פיתה את האנשים לא רק באפסוס, כי אם בכל הארץ!
27 Katuma tari aru cas kadi ziti ba, nan udenge Asere aruma danyana udang madi cukuno sarki katuma. A'anime madi diri ni kara numeme, me nan vat nipin ni asiya sa une u wuza me ninonza.
אינני מדבר אך ורק על הצד העסקי של העניין, על אבדן הכנסתנו וקיפוח פרנסתנו; חשבו לרגע על הסכנה שבאבדן יוקרתה של האלה הגדולה ארטמיס! תוך זמן קצר לא יהיה כל ערך למקדשה של ארטמיס, אשר שמה יצא לתהילה לא רק בארצנו, אלא בעולם כולו!“
28 Sa wa kunna anime wa kunna iriba, wa titi ini kara wagu, ''une udang mani Dayana u afisa.''
דברים אלה עוררו את זעמם של הפועלים, והם החלו לצרוח:”גדולה היא ארטמיס של האפסים!“
29 Nioin ni curnome, anu wa hiri debe uhana ahira ani ori. Uganiya ugino me, wa mu miki aroni atanu ti bulus, wato Gayus nan Aristakus adesa wa ē usuru u makidoniya.
עד מהרה הייתה מהומה ברחבי העיר. ההמונים תפסו את גיוס ואריסטרכוס ממקדוניה, שהיו מלוויו של פולוס, וגררו אותם אל האמפיתיאטרון כדי להעמידם לדין.
30 Bulus ma nya nice ma ribi anyimo anigura me, anu utara umeme wa karti me.
פולוס רצה ללכת ולדבר אל ההמון, אולם התלמידים לא הניחו לו.
31 Ane ani cangi are aroni a Bulus sa wazi anu adang ati kira ta anu asiya wa tuni me uni iko unio kara kati ma ribe anyimo ani ori me ba.
אפילו מספר קצינים רומאים מהאזור, שהיו אוהדיו של פולוס, הזהירו אותו; הם הודיעו לו שלא יסכן את חייו ושלא יעז ללכת לאמפיתיאטרון.
32 Are anu wa zinu tira igiri ahira ire imum, sas barki mu riba ma anu mu hirsa. Gbardang anyimo aweme da wa rusi wa ornu barki nyanini ba.
בתוך האמפיתיאטרון הייתה מהומה; זה צועק דבר אחד, וזה צועק דבר אחר; איש לא שמע את דברי רעהו. למעשה רוב האנשים לא ידעו כלל מדוע התאספו שם!
33 Mayahudawa wa turi iskandari aje ani gora na anu, iskandari ma witi tari tume aseseri barki ma buki nigora tizze.
אחדים הגיעו למסקנה שאלכסנדר היה אשם בכל, מפני שהיהודים דחפו אותו קדימה. אלכסנדר הניף את ידו וביקש שקט, כדי שיוכל לדבר.
34 Sa wa tinka me uyahudawa mani, vat uwe wa wu uhunu uhana uma awe ma ree, ''unu dang mani dayana u afisa.''
אולם משנוכח הקהל לדעת שהוא יהודי, החלו כולם לצעוק:”גדולה היא ארטמיס של האפסים! גדולה היא ארטמיס של האפסים!“צעקותיהם נמשכו שעתיים שלמות.
35 Sa unu yettike unipin ma gbarikawe ma si nice nuwe, magu, ''shi anu afisa, aveni mada rusa me nipin nu afisa nini ni ubu na Asere nan dayana, unu udang nan u hurtu ugebesa sa wa rizi usuro aseseri?
בסופו של דבר הצליח מזכיר העיר להשתיק את ההמון הזועם.”אנשי אפסוס, “פתח ואמר,”הרי כל אחד יודע שאפסוס היא המרכז הדתי של פולחן האלה הגדולה ארטמיס, אשר הפסל שלה ירד אלינו מהשמים.
36 Da aguna imum igino me macico mani ba, ingara ni tik kati iwuzi ire imum yak-yak.
הואיל ואיש אינו חולק על עובדה זאת, עליכם להירגע ולא לנהוג בפזיזות ובקלות ראש!
37 Ya aye ni anu aginome, anyimo udenge u weki utize da agi we akeri udenge Asere wani ba nani adesa wa buka aburi ahira Asere aru ba.
אתם הבאתם הנה אנשים אשר לא שדדו דבר ממקדשה של ארטמיס, ואף לא חיללו את כבודה.
38 Barki anime ingi Damatrayus nan unu uzunzume sa wa zina nan barki tire tizze ahira uye, ti denge ti wasi utizze ti zi fong anu wesi utizze wa rani. Na wa han we inace awe.
אם לדמטריוס ולפועליו יש טענות נגדם, שיתבעו אותם לדין! הרי בתי־הדין שלנו פתוחים לקהל בשעות הרגילות, והשופטים יכולים לדון בעניין ללא דיחוי.
39 Ingi tizze ti ugunkuno ti rani, adi barka we ani gora nuru uganiya-uganiya.
אם יש לכם תלונות בעניינים אחרים, עליכם לנהוג לפי המקובל ולהביא אותן לפני מועצת העיר.
40 Barki ti raa anyimo ana ye ma bit barki uhirza umu riba mu kani me. Tizo duru ini mum me sa ya hirza mu riba ma anu ti kuri ti zon duru ini mumu ibuka aseseri imum ba.
כולנו נמצאים עתה בסכנה, כי הממשל הרומאי עלול לדרוש מאיתנו דין וחשבון על ההתפרעות הזאת, שאין לה שום הצדקה. ואם הממשל ידרוש הסבר, לא יהיה לנו מה לומר!“
41 Sa ma buka anime, ma samirka nigora me.
כשסיים לדבר, שלח את ההמונים לבתיהם.

< Katuma 19 >