Salmi 144
1 Salmo di Davide. Benedetto sia l’Eterno, la mia ròcca, che ammaestra le mie mani alla pugna e le mie dita alla battaglia;
| לדוד ברוך יהוה צורי-- המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה |
2 ch’è il mio benefattore e la mia fortezza, il mio alto ricetto, e il mio liberatore il mio scudo, colui nel quale mi rifugio, che mi rende soggetto il mio popolo.
| חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי-לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי |
3 O Eterno, che cos’è l’uomo, che tu ne prenda conoscenza? o il figliuol dell’uomo che tu ne tenga conto?
| יהוה--מה-אדם ותדעהו בן-אנוש ותחשבהו |
4 L’uomo è simile a un soffio, i suoi giorni son come l’ombra che passa.
| אדם להבל דמה ימיו כצל עובר |
5 O Eterno, abbassa i tuoi cieli e scendi; tocca i monti e fa’ che fumino.
| יהוה הט-שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו |
6 Fa’ guizzare il lampo e disperdi i miei nemici. Lancia le tue saette, e mettili in rotta.
| ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם |
7 Stendi le tue mani dall’alto, salvami e liberami dalle grandi acque, dalla mano degli stranieri,
| שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר |
8 la cui bocca parla menzogna, e la cui destra è destra di frode.
| אשר פיהם דבר-שוא וימינם ימין שקר |
9 O Dio, a te canterò un nuovo cantico; sul saltèro a dieci corde a te salmeggerò,
| אלהים--שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה-לך |
10 che dài la vittoria ai re, che liberi Davide tuo servitore dalla spada micidiale.
| הנותן תשועה למלכים הפוצה את-דוד עבדו--מחרב רעה |
11 Salvami e liberami dalla mano degli stranieri, la cui bocca parla menzogna, e la cui destra è destra di frode.
| פצני והצילני מיד בני-נכר אשר פיהם דבר-שוא וימינם ימין שקר |
12 I nostri figliuoli, nella loro giovinezza, sian come piante novelle che crescono, e le nostre figliuole come colonne scolpite nella struttura d’un palazzo.
| אשר בנינו כנטעים-- מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית-- מחטבות תבנית היכל |
13 I nostri granai siano pieni e forniscano ogni specie di beni. Le nostre gregge moltiplichino a migliaia e a diecine di migliaia nelle nostre campagne.
| מזוינו מלאים-- מפיקים מזן אל-זן צאוננו מאליפות מרבבות-- בחוצותינו |
14 Le nostre giovenche siano feconde; e non vi sia né breccia, né fuga, né grido nelle nostre piazze.
| אלופינו מסבלים אין-פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו |
15 Beato il popolo che è in tale stato, beato il popolo il cui Dio è l’Eterno.
| אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו |
