Matteo 25
1 Allora il regno de’ cieli sarà simile a dieci vergini le quali, prese le loro lampade, uscirono a incontrar lo sposo.
| אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃ |
2 Or cinque d’esse erano stolte e cinque avvedute;
| חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃ |
3 le stolte, nel prendere le loro lampade, non avean preso seco dell’olio;
| הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃ |
4 mentre le avvedute, insieme con le loro lampade, avean preso dell’olio ne’ vasi.
| והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃ |
5 Or tardando lo sposo, tutte divennero sonnacchiose e si addormentarono.
| וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ |
6 E sulla mezzanotte si levò un grido: Ecco lo sposo, uscitegli incontro!
| ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃ |
7 Allora tutte quelle vergini si destarono e acconciaron le loro lampade.
| אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ |
8 E le stolte dissero alle avvedute: Dateci del vostro olio, perché le nostre lampade si spengono.
| ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ |
9 Ma le avvedute risposero: No, che talora non basti per noi e per voi; andate piuttosto da’ venditori e compratevene!
| ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ |
10 Ma, mentre quelle andavano a comprarne, arrivò lo sposo; e quelle che eran pronte, entraron con lui nella sala delle nozze, e l’uscio fu chiuso.
| ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ |
11 All’ultimo vennero anche le altre vergini, dicendo: Signore, Signore, aprici!
| ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ |
12 Ma egli, rispondendo, disse: Io vi dico in verità: Non vi conosco.
| ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃ |
13 Vegliate dunque, perché non sapete né il giorno né l’ora.
| לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃ |
14 Poiché avverrà come di un uomo il quale, partendo per un viaggio, chiamò i suoi servitori e affidò loro i suoi beni;
| כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ |
15 e all’uno diede cinque talenti, a un altro due, e a un altro uno; a ciascuno secondo la sua capacità; e partì.
| ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃ |
16 Subito, colui che avea ricevuto i cinque talenti andò a farli fruttare, e ne guadagnò altri cinque.
| וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃ |
17 Parimente, quello de’ due ne guadagnò altri due.
| וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃ |
18 Ma colui che ne avea ricevuto uno, andò e, fatta una buca in terra, vi nascose il danaro del suo padrone.
| אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ |
19 Or dopo molto tempo, ecco il padrone di que’ servitori a fare i conti con loro.
| ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ |
20 E colui che avea ricevuto i cinque talenti, venne e presentò altri cinque talenti, dicendo: Signore, tu m’affidasti cinque talenti; ecco, ne ho guadagnati altri cinque.
| ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ |
21 E il suo padrone gli disse: Va bene, buono e fedel servitore; sei stato fedele in poca cosa, ti costituirò sopra molte cose; entra nella gioia del tuo Signore.
| ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ |
22 Poi, presentatosi anche quello de’ due talenti, disse: Signore, tu m’affidasti due talenti; ecco, ne ho guadagnati altri due.
| ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ |
23 Il suo padrone gli disse: Va bene, buono e fedel servitore; sei stato fedele in poca cosa, ti costituirò sopra molte cose; entra nella gioia del tuo Signore.
| ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ |
24 Poi, accostatosi anche quello che avea ricevuto un talento solo, disse: Signore, io sapevo che tu sei uomo duro, che mieti dove non hai seminato, e raccogli dove non hai sparso;
| ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ |
25 ebbi paura, e andai a nascondere il tuo talento sotterra; eccoti il tuo.
| ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ |
26 E il suo padrone, rispondendo, gli disse: Servo malvagio ed infingardo, tu sapevi ch’io mieto dove non ho seminato e raccolgo dove non ho sparso;
| ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃ |
27 dovevi dunque portare il mio danaro dai banchieri; e al mio ritorno, avrei ritirato il mio con interesse.
| לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃ |
28 Toglietegli dunque il talento, e datelo a colui che ha i dieci talenti.
| על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃ |
29 Poiché a chiunque ha sarà dato, ed egli sovrabbonderà; ma a chi non ha sarà tolto anche quello che ha.
| כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ |
30 E quel servitore disutile, gettatelo nelle tenebre di fuori. Ivi sarà il pianto e lo stridor dei denti.
| ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
31 Or quando il Figliuol dell’uomo sarà venuto nella sua gloria, avendo seco tutti gli angeli, allora sederà sul trono della sua gloria.
| והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃ |
32 E tutte le genti saranno radunate dinanzi a lui; ed egli separerà gli uni dagli altri, come il pastore separa le pecore dai capri;
| ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ |
33 e metterà le pecore alla sua destra e i capri alla sinistra.
| והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃ |
34 Allora il Re dirà a quelli della sua destra: Venite, voi, i benedetti del Padre mio; eredate il regno che v’è stato preparato sin dalla fondazione del mondo.
| אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃ |
35 Perché ebbi fame, e mi deste da mangiare; ebbi sete, e mi deste da bere; fui forestiere, e m’accoglieste;
| כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃ |
36 fui ignudo, e mi rivestiste; fui infermo, e mi visitaste; fui in prigione, e veniste a trovarmi.
| ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃ |
37 Allora i giusti gli risponderanno: Signore, quando mai t’abbiam veduto aver fame e t’abbiam dato da mangiare? o aver sete e t’abbiam dato da bere?
| וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃ |
38 Quando mai t’abbiam veduto forestiere e t’abbiamo accolto? o ignudo e t’abbiam rivestito?
| ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃ |
39 Quando mai t’abbiam veduto infermo o in prigione e siam venuti a trovarti?
| ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃ |
40 E il Re, rispondendo, dirà loro: In verità vi dico che in quanto l’avete fatto ad uno di questi miei minimi fratelli, l’avete fatto a me.
| והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃ |
41 Allora dirà anche a coloro della sinistra: Andate via da me, maledetti, nel fuoco eterno, preparato pel diavolo e per i suoi angeli! (aiōnios g166)
| ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ (aiōnios g166) |
42 Perché ebbi fame e non mi deste da mangiare; ebbi sete e non mi deste da bere;
| כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ |
43 fui forestiere e non m’accoglieste; ignudo, e non mi rivestiste; infermo ed in prigione, e non mi visitaste.
| גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ |
44 Allora anche questi gli risponderanno, dicendo: Signore, quando t’abbiam veduto aver fame, o sete, o esser forestiero, o ignudo, o infermo, o in prigione, e non t’abbiamo assistito?
| וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ |
45 Allora risponderà loro, dicendo: In verità vi dico che in quanto non l’avete fatto ad uno di questi minimi, non l’avete fatto neppure a me.
| אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ |
