Giobbe 14
1 L’uomo, nato di donna, vive pochi giorni, e sazio d’affanni.
| אדם ילוד אשה-- קצר ימים ושבע-רגז |
2 Spunta come un fiore, poi è reciso; fugge come un’ombra, e non dura.
| כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד |
3 E sopra un essere così, tu tieni gli occhi aperti! e mi fai comparir teco in giudizio!
| אף-על-זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך |
4 Chi può trarre una cosa pura da una impura? Nessuno.
| מי-יתן טהור מטמא-- לא אחד |
5 Giacché i suoi giorni son fissati, e il numero de’ suoi mesi dipende da te, e tu gli hai posto un termine ch’egli non può varcare,
| אם חרוצים ימיו--מספר-חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבר |
6 storna da lui lo sguardo, sì ch’egli abbia un po’ di requie, e possa godere come un operaio la fine della sua giornata.
| שעה מעליו ויחדל-- עד-ירצה כשכיר יומו |
7 Per l’albero, almeno c’è speranza; se è tagliato, rigermoglia e continua a metter rampolli.
| כי יש לעץ תקוה אם-יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל |
8 Quando la sua radice è invecchiata sotto terra, e il suo tronco muore nel suolo,
| אם-יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו |
9 a sentir l’acqua, rinverdisce e mette rami come una pianta nuova.
| מריח מים יפרח ועשה קציר כמו-נטע |
10 Ma l’uomo muore e perde ogni forza; il mortale spira e… dov’è egli?
| וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו |
11 Le acque del lago se ne vanno, il fiume vien meno e si prosciuga;
| אזלו-מים מני-ים ונהר יחרב ויבש |
12 così l’uomo giace, e non risorge più; finché non vi sian più cieli, ei non si risveglierà né sarà più destato dal suo sonno.
| ואיש שכב ולא-יקום עד-בלתי שמים לא יקיצו ולא-יערו משנתם |
13 Oh, volessi tu nascondermi nel soggiorno de’ morti, tenermi occulto finché l’ira tua sia passata, fissarmi un termine, e poi ricordarti di me!… (Sheol h7585)
| מי יתן בשאול תצפנני-- תסתירני עד-שוב אפך תשית לי חק ותזכרני (Sheol h7585) |
14 Se l’uomo, dopo morto, potesse ritornare in vita, aspetterei tutti i giorni della mia fazione, finché giungesse l’ora del mio cambio;
| אם-ימות גבר היחיה כל-ימי צבאי איחל-- עד-בוא חליפתי |
15 tu mi chiameresti e io risponderei, tu brameresti rivedere l’opera delle tue mani.
| תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף |
16 Ma ora tu conti i miei passi, tu osservi i miei peccati;
| כי-עתה צעדי תספור לא-תשמר על-חטאתי |
17 le mie trasgressioni sono sigillate in un sacco, e alle mie iniquità, altre ne aggiungi.
| חתם בצרור פשעי ותטפל על-עוני |
18 La montagna frana e scompare, la rupe e divelta dal suo luogo,
| ואולם הר-נופל יבול וצור יעתק ממקמו |
19 le acque rodono la pietra, le loro inondazioni trascinan via la terra: così tu distruggi la speranza dell’uomo.
| אבנים שחקו מים-- תשטף-ספיחיה עפר-ארץ ותקות אנוש האבדת |
20 Tu lo sopraffai una volta per sempre, ed egli se ne va; gli muti il sembiante, e lo mandi via.
| תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו |
21 Se i suoi figliuoli salgono in onore, egli lo ignora; se vengono in dispregio, ei non lo vede;
| יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו |
22 questo solo sente: che il suo corpo soffre, che l’anima sua è in lutto”.
| אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל |
