ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל |
ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה--שפטים בבאר שבע |
ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד--ויטו משפט |
ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה |
ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו--ככל הגוים |
וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה |
ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם |
ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים--כן המה עשים גם לך |
ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם |
ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך |
ויאמר--זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו |
ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו |
ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות |
ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים--יקח ונתן לעבדיו |
וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו |
ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם--יקח ועשה למלאכתו |
צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים |
וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא |
וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו |
והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו |
וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה |
ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו |