Cantico dei Cantici 7
1 O figliuola di principe, quanto son belli i tuoi piedi nel [lor] calzamento! Le giunture delle tue membra [son] come monili Di lavoro di mani d'artefice.
| מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן |
2 Il tuo seno [è] come una tazza rotonda, Nella quale non manchi mai il vino profumato; Il tuo corpo [è] un mucchio di grano, Intorniato di gigli.
| שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים |
3 I tuoi due seni Paiono due cavrioletti gemelli.
| שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה |
4 Il tuo collo pare una torre d'avorio; [E] gli occhi tuoi le pescine [che sono] in Hesbon, Presso alla porta di Bat-rabbim; Il tuo naso pare la Torre del Libano Che riguarda verso Damasco.
| צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק |
5 Il tuo capo sopra te pare un Carmel, E la chioma del tuo capo sembra di porpora, Il re è tenuto prigione dalle [tue] treccie.
| ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים |
6 Quanto sei bella, e quanto sei piacevole, O amor [mio], fra [tutte] le delizie!
| מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים |
7 Questa tua statura [è] simile ad una palma, Ed i tuoi seni a grappoli [d'uva].
| זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות |
8 Io ho detto: Io salirò sopra la palma, E mi appiglierò a' suoi rami; Ed i tuoi seni saranno ora come grappoli di vite, E l'odor del tuo alito come quello de' pomi;
| אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים |
9 E la tua bocca [sarà] come il buon vino, Che cola dolcemente per il mio amico, E scivola fra le labbra de' dormenti.
| וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים |
10 Io [son] del mio amico, E il suo desiderio [è] verso me.
| אני לדודי ועלי תשוקתו |
11 Vieni, amico mio, usciamo a' campi, Passiam la notte nelle ville.
| לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים |
12 Leviamoci la mattina, [per andare] alle vigne; Veggiamo se la vite è fiorita, se l'agresto si scopre, [Se] i melagrani hanno messe le lor bocce; Quivi ti darò i miei amori.
| נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך |
13 Le mandragole rendono odore, E in su gli usci nostri [vi son] delizie d'ogni sorta, E nuove, e vecchie, [Le quali] io ti ho riposte, amico mio.
| הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך |
