Isaia 9
1 poiché non ci sarà più oscurità dove ora è angoscia. In passato umiliò la terra di Zàbulon e la terra di Nèftali, ma in futuro renderà gloriosa la via del mare, oltre il Giordano e la curva di Goim.
| כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן גליל הגוים |
2 Il popolo che camminava nelle tenebre vide una grande luce; su coloro che abitavano in terra tenebrosa una luce rifulse.
| העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם |
3 Hai moltiplicato la gioia, hai aumentato la letizia. Gioiscono davanti a te come si gioisce quando si miete e come si gioisce quando si spartisce la preda.
| הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל |
4 Poiché il giogo che gli pesava e la sbarra sulle sue spalle, il bastone del suo aguzzino tu hai spezzato come al tempo di Madian.
| כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין |
5 Poiché ogni calzatura di soldato nella mischia e ogni mantello macchiato di sangue sarà bruciato, sarà esca del fuoco.
| כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש |
6 Poiché un bambino è nato per noi, ci è stato dato un figlio. Sulle sue spalle è il segno della sovranità ed è chiamato: Consigliere ammirabile, Dio potente, Padre per sempre, Principe della pace;
| כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום |
7 grande sarà il suo dominio e la pace non avrà fine sul trono di Davide e sul regno, che egli viene a consolidare e rafforzare con il diritto e la giustizia, ora e sempre; questo farà lo zelo del Signore degli eserciti.
| לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת |
8 Una parola mandò il Signore contro Giacobbe, essa cadde su Israele.
| דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל |
9 La conoscerà tutto il popolo, gli Efraimiti e gli abitanti di Samaria, che dicevano nel loro orgoglio e nell'arroganza del loro cuore:
| וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר |
10 «I mattoni sono caduti, ricostruiremo in pietra; i sicomori sono stati abbattuti, li sostituiremo con cedri».
| לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף |
11 Il Signore suscitò contro questo popolo i suoi nemici, stimolò i suoi avversari:
| וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך |
12 gli Aramei dall'oriente, da occidente i Filistei che divorano Israele a grandi morsi. Con tutto ciò non si calma la sua ira e ancora la sua mano rimane stesa.
| ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
13 Il popolo non è tornato a chi lo percuoteva; non ha ricercato il Signore degli eserciti.
| והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו |
14 Pertanto il Signore ha amputato a Israele capo e coda, palma e giunco in un giorno.
| ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד |
15 L'anziano e i notabili sono il capo, il profeta, maestro di menzogna, è la coda.
| זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב |
16 Le guide di questo popolo lo hanno fuorviato e i guidati si sono perduti.
| ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים |
17 Perciò il Signore non avrà pietà dei suoi giovani, non si impietosirà degli orfani e delle vedove, perché tutti sono empi e perversi; ogni bocca proferisce parole stolte. Con tutto ciò non si calma la sua ira e ancora la sua mano rimane stesa.
| על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
18 Brucia l'iniquità come fuoco che divora rovi e pruni, divampa nel folto della selva, da dove si sollevano colonne di fumo.
| כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן |
19 Per l'ira del Signore brucia la terra e il popolo è come un'esca per il fuoco; nessuno ha pietà del proprio fratello.
| בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו |
20 Dilania a destra, ma è ancora affamato, mangia a sinistra, ma senza saziarsi; ognuno mangia la carne del suo vicino.
| ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו |
21 Manàsse contro Efraim ed Efraim contro Manàsse, tutti e due insieme contro Giuda. Con tutto ciò non si calma la sua ira e ancora la sua mano rimane stesa.
| מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
