Máté 22
1 És megszólalván Jézus, ismét példázatokban beszél vala nékik, mondván:
| ישוע סיפר להם משלים נוספים על מלכות השמים.”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שערך סעודת־חתונה גדולה לבנו. |
2 Hasonlatos a mennyeknek országa a királyhoz, a ki az ő fiának menyegzőt szerze.
3 És elküldé szolgáit, hogy meghívják azokat, a kik a menyegzőre hivatalosak valának; de nem akarnak vala eljőni.
| כאשר הייתה הסעודה מוכנה שלח המלך שליחים אל האורחים שהזמין, כדי להודיע להם שהגיע הזמן לבוא לסעודה, אך כולם סרבו לבוא. |
4 Ismét külde más szolgákat, mondván: Mondjátok meg a hivatalosoknak: Ímé, ebédemet elkészítettem, tulkaim és hízlalt állataim levágva vannak, és kész minden; jertek el a menyegzőre.
| המלך שלח שליחים אחרים להודיע למוזמנים:’הזדרזו! השורים והבקר המפוטם טבוחים והצלי כבר בתנור!‘ |
5 De azok nem törődvén vele, elmenének, az egyik a maga szántóföldjére, a másik a maga kereskedésébe;
| ”אולם המוזמנים צחקו והלכו כל אחד לענייניו, אחד לשדה ואחר לשוק |
6 A többiek pedig megfogván az ő szolgáit, bántalmazák és megölék őket.
| היו גם כאלה שתקפו את השליחים, הכו אותם, התעללו בהם ואפילו רצחו אחדים מהם. |
7 Meghallván pedig ezt a király, megharaguvék, és elküldvén hadait, azokat a gyilkosokat elveszté, és azoknak városait fölégeté.
| ”המלך הזועם שלח גדודי צבא כדי להרוג את הרוצחים ולשרוף את עירם. |
8 Akkor monda az ő szolgáinak: A menyegző ugyan készen van, de a hivatalosok nem valának méltók.
| הוא פנה אל משרתיו ואמר:’משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה. |
9 Menjetek azért a keresztútakra, és a kiket csak találtok, hívjátok be a menyegzőbe.
| צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!‘ |
10 És kimenvén azok a szolgák az útakra, begyűjték mind a kiket csak találtak vala, jókat és gonoszokat egyaránt. És megtelék a menyegző vendégekkel.
| המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים. |
11 Bemenvén pedig a király, hogy megtekintse a vendégeket, láta ott egy embert, a kinek nem vala menyegzői ruhája.
| ”אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים. |
12 És monda néki: Barátom, mi módon jöttél ide, holott nincsen menyegzői ruhád? Az pedig hallgata.
| ”’ידידי‘, שאל המלך,’כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?‘לַאורח לא הייתה תשובה. |
13 Akkor monda a király a szolgáknak: Kötözzétek meg a lábait és kezeit, és vigyétek és vessétek őt a külső sötétségre; ott lészen sírás és fogcsikorgatás.
| ”אז אמר המלך למשרתיו:’קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!‘ |
14 Mert sokan vannak a hivatalosok, de kevesen a választottak.
| כי רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים.“ |
15 Ekkor a farizeusok elmenvén, tanácsot tartának, hogy szóval ejtsék őt tőrbe.
| שוב נועצו הפרושים ביניהם וחיפשו דרך להכשיל את ישוע בלשונו. |
16 És elküldék hozzá tanítványaikat a Heródes pártiakkal, a kik ezt mondják vala: Mester, tudjuk, hogy igaz vagy és az Isten útját igazán tanítod, és nem törődöl senkivel, mert embereknek személyére nem nézel.
| הם החליטו לשלוח אליו כמה מאנשיהם, יחד עם אנשי הורדוס, כדי לשאול אותו שאלה.”אדון, “הם פתחו,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאתה מלמד את דבר אלוהים בלי להתחשב בתוצאות, בלי פחד ומשוא־פנים. |
17 Mondd meg azért nékünk, mit gondolsz: Szabad-é a császárnak adót fizetnünk, vagy nem?
| אמור לנו בבקשה, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ |
18 Jézus pedig ismervén az ő álnokságukat, monda: Mit kisértgettek engem, képmutatók?
| ישוע הבין את מזימתם, ולכן ענה:”צבועים שכמוכם! כך אתם מנסים אותי? |
19 Mutassátok nékem az adópénzt. Azok pedig oda vivének néki egy dénárt.
| בואו הנה; תנו לי מטבע.“והם נתנו לו מטבע. |
20 És monda nékik: Kié ez a kép, és a felírás?
| ”דמותו של מי חקוקה כאן?“שאל אותם ישוע.”ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“ |
21 Mondának néki: A császáré. Akkor monda nékik: Adjátok meg azért a mi a császáré a császárnak; és a mi az Istené, az Istennek.
| ”של הקיסר“, ענו.”אם כך, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“ |
22 És ezt hallván, elcsodálkozának; és ott hagyván őt, elmenének.
| תשובתו הפתיעה והביכה אותם, והם הסתלקו משם. |
23 Ugyanazon a napon menének hozzá a sadduczeusok, a kik a feltámadást tagadják, és megkérdezék őt,
| באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו: |
24 Mondván: Mester, Mózes azt mondotta: Ha valaki magzatok nélkül hal meg, annak testvére vegye el annak feleségét, és támaszszon magot testvérének.
| ”רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. |
25 Vala pedig minálunk hét testvér: és az első feleséget vevén, meghala; és mivelhogy nem vala magzata, feleségét a testvérére hagyá;
| אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני, |
26 Hasonlóképen a második is, a harmadik is, mind hetediglen.
| אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה – עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים. |
27 Legutoljára pedig az asszony is meghala.
| לבסוף מתה גם האישה. |
28 A feltámadáskor azért a hét közül melyiké lesz az asszony? Mert mindeniké vala.
| אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!“ |
29 Jézus pedig felelvén, monda nékik: Tévelyegtek, mivelhogy nem ismeritek sem az írásokat, sem az Istennek hatalmát.
| השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים.“ |
30 Mert a feltámadáskor sem nem házasodnak, sem férjhez nem mennek, hanem olyanok lesznek, mint az Isten angyalai a mennyben.
| ”כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. |
31 A halottak feltámadása felől pedig nem olvastátok-é, a mit az Isten mondott néktek, így szólván:
| באשר לשאלתכם – אם יקומו המתים לתחייה או לא – האם לא קראתם מה אמר לכם אלוהים בתורה? |
32 Én vagyok az Ábrahám Istene, és az Izsák Istene, és a Jákób Istene; az Isten nem holtaknak, hanem élőknek Istene.
| ’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב!‘והרי אלוהים הוא אלוהי החיים ולא אלוהי המתים!“ |
33 És a sokaság ezt hallván, csodálkozék az ő tudományán.
| תשובותיו הרשימו את הקהל הנדהם, |
34 A farizeusok pedig, hallván, hogy a sadduczeusokat elnémította vala, egybegyűlének;
| אך לא את הפרושים. כששמעו כיצד השתיק ישוע את הצדוקים בתשובתו, העלו במוחם שאלה אחרת. אחד מהם, דיין במקצועו, קם ושאל: |
35 És megkérdé őt közülök egy törvénytudó, kisértvén őt, és mondván:
36 Mester, melyik a nagy parancsolat a törvényben?
| ”רבי, מה היא המצווה החשובה ביותר בתורת משה?“ |
37 Jézus pedig monda néki: Szeresd az Urat, a te Istenedet teljes szívedből, teljes lelkedből és teljes elmédből.
| ”ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל שכלך“, השיב ישוע. |
38 Ez az első és nagy parancsolat.
| ”זאת המצווה הראשונה והחשובה ביותר! |
39 A második pedig hasonlatos ehhez: Szeresd felebarátodat, mint magadat.
| והמצווה השנייה דומה לה:’ואהבת לרעך כמוך‘. |
40 E két parancsolattól függ az egész törvény és a próféták.
| כל יתר המצוות וכל דברי הנביאים מבוססים על שתי מצוות אלה. אם באמת תקיים את שתי המצוות אלה, תקיים למעשה את התורה כולה.“ |
41 Mikor pedig a farizeusok összegyülekezének, kérdezé őket Jézus,
| בעוד הפרושים נקהלים סביבו, שאל אותם ישוע שאלה: |
42 Mondván: Miképen vélekedtek ti a Krisztus felől? kinek a fia? Mondának néki: A Dávidé.
| ”מה בדבר המשיח? בנו של מי הוא?“”הוא בן־דוד“, השיבו הפרושים. |
43 Monda nékik: Miképen hívja tehát őt Dávid lélekben Urának, ezt mondván:
| ”אם כך, מדוע קורא לו דוד בהשראת רוח הקודש’אדון‘?“המשיך ישוע לשאול. |
44 Monda az Úr az én Uramnak: Ülj az én jobb kezem felől, míglen vetem a te ellenségeidet a te lábaid alá zsámolyul.
| ”הרי דוד אמר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. |
45 Ha tehát Dávid Urának hívja őt, mi módon fia?
| ואם דוד קורא לו’אדון‘, כיצד הוא יכול להיות בנו?“ |
46 És senki egy szót sem felelhet vala néki; sem pedig nem meri vala őt e naptól fogva többé senki megkérdezni.
| לא הייתה להם תשובה, ומאותו יום לא העז איש לשאול אותו שאלות מכשילות. |
