Énekek Éneke 7

1 Mily szépek a te lábaid a sarukban, nemesnek leánya te; csipőid fordulatai mint ékszerek, művész kezeinek munkája.

מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן

2 Köldököd mint a kerek medencze- ne legyen hiján a kész italnak; hasad buzahalmaz, bekeritve liliomokkal.

שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים

3 Két emlőd mint két gida, szarvasünőnek ikrei;

שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה

4 nyakad mint elefántcsont-torony, szemeid ama tavak Chesbónban, a népes város kapuja mellett; orrod mint a Libánon tornya, mely Damaszkus felé tekint.

צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק

5 Fejed te rajtad mint a Karmel, s fejed hajzata olyan, mint a bíbor: király, megkötve fürtökben.

ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים

6 Mily szép vagy és mily kedves vagy, szerelem, a gyönyörüségekben!

מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים

7 Ez a te termeted hasonlít a pálmához és emlőid szőlőfürtökhöz;

זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות

8 azt mondtam: hadd megyek föl a pálmára, megragadom galyait; s legyenek a te emlőid mint szőlőtőnek fürtjei és orrod illata, mint az almáké,

אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים

9 és ínyed mint a jó bor – mely símán folyik barátomnak, megszólaltatja az alvók ajkait.

וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים

10 Én barátomé vagyok s hozzám van vágyakozása.

אני לדודי ועלי תשוקתו

11 Jer, barátom, menjünk ki a mezőre, háljunk meg a falvakon;

לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים

12 korán induljunk a szőlőkbe, lássuk, vajon kivirult-e a szőlőtő, megnyílt-e a szőlővirág, kivirágoztak-e a gránátfák: ott adom neked szerelmemet.

נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך

13 A nadragulyák illatot adnak és ajtóink mellett mindenféle drága gyümölcsök, újak is, régiek is: számodra, barátom, tettem el.

הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך