Józsué 20
1 És szólt az Örökkévaló Józsuához, mondván:
| וידבר יהוה אל יהושע לאמר |
2 Szólj Izraél fiaihoz, mondván: jelöljétek ki magatoknak a menedékvárosokat, melyekről szóltam hozzátok Mózes által;
| דבר אל בני ישראל לאמר תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה |
3 hogy oda menekülhessen a gyilkos, aki agyonüt valakit tévedésből, szándék nélkül; és legyenek nektek menedékül a vérbosszuló rokon ellen.
| לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם |
4 Meneküljön e városok egyikébe és álljon oda a város kapujának bejáratához, s mondja el ama város véneinek fülei hallatára az ő szavait, akkor fogadják őt be magukhoz a városba s adjanak neki helyet, hogy náluk maradjon.
| ונס אל אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם |
5 Ha pedig üldözi őt a vérbosszuló rokon, ne szolgáltassák ki kezébe a gyilkost, mert szándék nélkül ütötte agyon felebarátját, de ő nem gyűlölője neki tegnapról, tegnapelőttről.
| וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום |
6 Maradjon abban a városban, míg oda nem áll a község elé ítéletre, míg meg nem hal a főpap, aki lesz ama napokban; akkor visszatér a gyilkos és megy városába és házába, azon városba, ahonnan menekült.
| וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו--אל העיר אשר נס משם |
7 Erre megszentelték Kédest Gálílban, Naftáli hegységében, Sekhémet Efraim hegységében és Kirjat-Arbát – Chebrón az – Jehúda hegységében.
| ויקדשו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת קרית ארבע היא חברון בהר יהודה |
8 S a jeríchói Jordánon túl, keletről kijelölték Bécert a pusztában a síkföldön, Reúbén törzséből, Rámótot Gileádban Gád törzséből és Gólant Básánban Menasse törzséből.
| ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת ראמת בגלעד ממטה גד ואת גלון (גולן) בבשן ממטה מנשה |
9 Ezek voltak a kijelölt városok mind az Izraél fiai és a jövevény számára, aki közöttük tartózkodik, hogy oda menekülhessen mindenki, aki agyonütött valakit tévedésből, hogy meg ne haljon a vérbosszuló rokon keze által, míg nem állt a község elé.
| אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה |
