זכריה 9

1 משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל׃

The burden of a word of Jehovah against the land of Hadrach, and Demmeseh — his place of rest: (When to Jehovah [is] the eye of man, And of all the tribes of Israel.)

2 וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד׃

And also Hamath doth border thereon, Tyre and Zidon, for — very wise!

3 ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃

And Tyre doth build a bulwark to herself, And doth heap silver as dust, And gold as mire of out-places.

4 הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃

Lo, the Lord doth dispossess her, And He hath smitten in the sea her force, And she with fire is consumed.

5 תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב׃

See doth Ashkelon and fear, Also Gaza, and she is exceedingly pained, Also Ekron — for her expectation dried up, And perished hath a king from Gaza, And Ashkelon doth not remain,

6 וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים׃

And dwelt hath a foreigner in Ashdod, And I have cut off the excellency of the Philistines.

7 והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי׃

And turned aside his blood from his mouth, His abominations from between his teeth, And he hath remained, even he, to our God, And he hath been as a leader in Judah, And Ekron as a Jebusite.

8 וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני׃

And I have pitched for My house a camp, Because of the passer through, and of the returner, And pass not through against them again doth an exactor, For, now, I have seen with My eyes.

9 גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

Rejoice exceedingly, O daughter of Zion, Shout, O daughter of Jerusalem, Lo, thy King doth come to thee, Righteous — and saved is He, Afflicted — and riding on an ass, And on a colt — a son of she-asses.

10 והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ׃

And I have cut off the chariot from Ephraim, And the horse from Jerusalem, Yea, cut off hath been the bow of battle, And he hath spoken peace to nations, And his rule [is] from sea unto sea, And from the river unto the ends of earth.

11 גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו׃

Also thou — by the blood of thy covenant, I have sent thy prisoners out of the pit, There is no water in it.

12 שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך׃

Turn back to a fenced place, Ye prisoners of the hope, Even to-day a second announcer I restore to thee.

13 כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור׃

For I have trodden for Me Judah, A bow I have filled [with] Ephraim, And I have stirred up thy sons, O Zion, Against thy sons, O Javan, And I have set thee as the sword of a hero.

14 ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן׃

And Jehovah doth appear for them, And gone forth as lightning hath His arrow, And the Lord Jehovah with a trumpet bloweth, And He hath gone with whirlwinds of the south.

15 יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃

Jehovah of Hosts doth cover them over, And they consumed, and subdued sling-stones, Yea, they have drunk, They have made a noise as wine, And they have been full as a bowl, As corners of an altar.

16 והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו׃

And saved them hath Jehovah their God In that day, as a flock of His people, For stones of a crown are displaying themselves over His ground.

17 כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות׃

For what His goodness! and what His beauty! Corn the young men, And new wine the virgins — make fruitful!