משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל׃ | 1 |
וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד׃ | 2 |
ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃ | 3 |
הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃ | 4 |
תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב׃ | 5 |
וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים׃ | 6 |
והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי׃ | 7 |
וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני׃ | 8 |
גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃ | 9 |
והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ׃ | 10 |
גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו׃ | 11 |
שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך׃ | 12 |
כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור׃ | 13 |
ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן׃ | 14 |
יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃ | 15 |
והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו׃ | 16 |
כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות׃ | 17 |