זכריה 9

1 משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל׃

The burden of the word of the LORD upon the land of Hadrach, and Damascus [shall be] its resting place: for the eye of man and of all the tribes of Israel is toward the LORD:

2 וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד׃

and Hamath also which bordereth thereon: Tyre and Zidon, because she is very wise.

3 ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃

And Tyre did build herself a strong hold, and heaped up silver as the dust, and fine gold as the mire of the streets.

4 הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃

Behold, the Lord will dispossess her, and he will smite her power in the sea; and she shall be devoured with fire.

5 תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב׃

Ashkelon shall see it, and fear; Gaza also, and shall be sore pained; and Ekron, for her expectation shall be ashamed: and the king shall perish from Gaza, and Ashkelon shall not be inhabited.

6 וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים׃

And a bastard shall dwell in Ashdod, and I will cut off the pride of the Philistines.

7 והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי׃

And I will take away his blood out of his mouth, and his abominations from between his teeth; and he also shall be a remnant for our God: and he shall be as a chieftain in Judah, and Ekron as a Jebusite.

8 וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני׃

And I will encamp about mine house against the army, that none pass through or return: and no oppressor shall pass through them any more: for now have I seen with mine eyes.

9 גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

Rejoice greatly, O daughter of Zion; shout, O daughter of Jerusalem: behold, thy king cometh unto thee: he is just, and having salvation; lowly, and riding upon an ass, even upon a colt the foal of an ass.

10 והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ׃

And I will cut off the chariot from Ephraim, and the horse from Jerusalem, and the battle bow shall be cut off; and he shall speak peace unto the nations: and his dominion shall be from sea to sea, and from the River to the ends of the earth.

11 גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו׃

As for thee also, because of the blood of thy covenant I have sent forth thy prisoners out of the pit wherein is no water.

12 שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך׃

Turn you to the strong hold, ye prisoners of hope: even today do I declare that I will render double unto thee.

13 כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור׃

For I have bent Judah for me, I have filled the bow with Ephraim; and I will stir up thy sons, O Zion, against thy sons, O Greece, and will make thee as the sword of a mighty man.

14 ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן׃

And the LORD shall be seen over them, and his arrow shall go forth as the lightning: and the Lord GOD shall blow the trumpet, and shall go with whirlwinds of the south.

15 יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃

The LORD of hosts shall defend them; and they shall devour, and shall tread down the sling stones; and they shall drink, and make a noise as through wine: and they shall be filled like bowls, like the corners of the altar.

16 והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו׃

And the LORD their God shall save them in that day as the flock of his people: for [they shall be as] the stones of a crown, lifted on high over his land.

17 כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות׃

For how great is his goodness, and how great is his beauty! corn shall make the young men flourish, and new wine the maids.