זכריה 7

1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו׃

Och det skedde i fjerde lirena Konungs Darios, att Herrans ord skedde till ZacharIa, på fjerde dagen af nionde månadenom, den Chislev heter;

2 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה׃

Då SarEzer och RegemMelech, samt med deras män, sände till BethEl, till att bedja inför Herranom;

3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים׃

Och läto säga Prestomen, som voro omkring Herrans Zebaoths hus, och till Propheterna: Skall jag ock ännu gråta i femte månadenom, och tvinga mig, såsom jag nu i några år gjort hafver?

4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃

Och Herrans Zebaoths ord skedde till mig, och sade:

5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃

Tala till allt folket i landena, och till Presterna, och säg: Då I fastaden, och jämraden eder, i femte och sjunde månadenom, i dessa sjutio år. Hafven I då fastat mig?

6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃

Eller då I åten och drucken, hafven I icke ätit och druckit för eder sjelf?

7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב׃

Är icke detta, som Herren predika lät genom de förra Propheter; då Jerusalem ännu besuttet var, och hade nog, samt med sina städer omkring, och då der folk bodde, både söderut och i dalomen?

8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר׃

Och Herrans ord skedde till ZacharIa och sade:

9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃

Så säger Herren Zebaoth: Dömer rätt och hvar och en bevise godhet och barmhertighet uppå sin broder.

10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃

Och görer icke enkom, faderlösom, främlingom och fattigom, orätt; och ingen tänke något ondt emot sin broder i sitt hjerta.

11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃

Men de ville intet akta deruppå och vände ryggen till mig, och förstockade sin öron, att de icke höra skulle;

12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃

Och gjorde sin hjerta lika som en diamant, att de icke skulle höra lagen och orden, som Herren Zebaoth, i sinom Anda, sände genom de förra Propheter; derföre sådana stor vrede af Herranom Zebaoth kommen är;

13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃

Och det år så skedt, som predikadt vardt, och de ville intet hörat; så ville jag ock intet hörat, då de ropade, säger Herren Zebaoth.

14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃

Alltså hafver jag förstrött dem ibland alla Hedningar, hvilka de intet känna; och landet är efter dem öde blifvet, så att der ingen uti vandrar eller bor; och det ädla landet är till ett öde gjordt.