זכריה 7

1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו׃

It happened in the fourth year of king Daryavesh that the word of the LORD came to Zechariah in the fourth day of the ninth month, the month of Chislev.

2 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה׃

The people of Bethel sent Sharezer and Regem Melech, and their men, to entreat the LORD's favor,

3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים׃

and to speak to the cohanim of the house of the LORD of hosts, and to the prophets, saying, "Should I weep in the fifth month, separating myself, as I have done these so many years?"

4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃

Then the word of the LORD of hosts came to me, saying,

5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃

"Speak to all the people of the land, and to the cohanim, saying, 'When you fasted and mourned in the fifth and in the seventh month for these seventy years, did you at all fast to me, really to me?

6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃

When you eat, and when you drink, do you not eat for yourselves, and drink for yourselves?

7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב׃

Aren't these the words which the LORD proclaimed by the former prophets, when Jerusalem was inhabited and in prosperity, and its cities around her, and the Negev and the lowland were inhabited?'"

8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר׃

The word of the LORD came to Zechariah, saying,

9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃

"Thus has the LORD of hosts spoken, saying, 'Execute true judgment, and show kindness and compassion every man to his brother.

10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃

Do not oppress the widow, nor the fatherless, the foreigner, nor the poor; and let none of you devise evil against his brother in your heart.'

11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃

But they refused to listen, and turned their backs, and stopped their ears, that they might not hear.

12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃

Yes, they made their hearts as hard as flint, lest they might hear the law, and the words which the LORD of hosts had sent by his Ruach by the former prophets. Therefore great wrath came from the LORD of hosts.

13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃

It has come to pass that, as he called, and they refused to listen, so they will call, and I will not listen," said the LORD of hosts;

14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃

"but I will scatter them with a whirlwind among all the nations which they have not known. Thus the land was desolate after them, so that no man passed through nor returned: for they made the pleasant land desolate."