זכריה 7

1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו׃

The Lord sent a message to Zechariah on the fourth day of the ninth month, the month of Chislev. This was during the fourth year of king Darius' reign.

2 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה׃

Bethel-sharezer sent Regem-melech and his men to ask for the Lord's blessing.

3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים׃

They were to ask the priests of the Temple of the Lord Almighty and the prophets, “Should I go on mourning and fasting in the fifth month, as I have done for so many years?”

4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃

The Lord Almighty sent a message to me saying,

5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃

Tell everyone in the land and the priests, when you fasted and mourned in the fifth month and the seventh month during these seventy years, was it really me you were fasting for?

6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃

And when you eat and drink, don't you eat and drink for yourselves?

7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב׃

Isn't this what the Lord told you to do through the former prophets, when Jerusalem was prosperous and inhabited, and when people were living in the Negev and the Shephelah?

8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר׃

The Lord Almighty sent another message to me.

9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃

This is what the Lord says. Judge fairly and truthfully. Show mercy and kindness to one another.

10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃

Don't exploit those who are widowed or fatherless, foreigners or the poor. Don't think up ways of mistreating one other.

11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃

But they refused to listen. They were obstinate, turning their backs and closing their ears.

12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃

They made their minds unreceptive, as hard as stone. They refused to listen to the law or to what the Lord Almighty told them by his Spirit through the former prophets. That's why the Lord Almighty became very angry with them.

13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃

So since they didn't listen when I called out to them, I wouldn't listen when they called out to me, says the Lord Almighty.

14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃

With the winds of a storm I scattered them among the nations where they lived as foreigners. The land they left became so desolate that no one even traveled through it. They turned the Promised Land into a desert.