זכריה 7

1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו׃

達理阿王四年九月，即「基色婁」月四日，上主的話傳給匝加利亞。

2 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה׃

由貝特耳派遺了官員撒辣責爾和他的侍從去向上主請示，

3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים׃

去問上主殿裏的司祭和q們 2我是否在五月裏仍要哭泣和齋戒，像我多年以來所作的一樣﹖」

4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃

那時萬軍木的話傳給我說：

5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃

「你向國全體民眾和司祭們說：你們在五月和七月齋戒哭泣，至今已七十年了，豈是為了我而齋戒嗎﹖

6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃

你們幾時吃喝，豈不是為你們自己吃，為你們自己喝嗎﹖

7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב׃

難道你們不知道，當耶路撒冷還有人安居，她四週的城邑，南部平原也有人居住時，上主藉先知們所宣佈的訓令嗎﹖」

8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר׃

那時，上主有話傳給匝加利亞說：

9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃

「萬軍的上主這樣說：你們應照公正裁判，以仁義和友愛彼此相待；

10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃

不可欺壓寡婦和孤兒，外方人和貧窮人；不可心中圖謀惡事陷害人。

11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃

但是你們不肯聽從，硬著頭頸，充耳不聞。

12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃

他們使自己的心硬如金剛石，不聽從法律，和萬軍的上主以自己的神感動古先知們所發表的訓令，為此，萬軍的上主曾大發憤怒。

13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃

那麼，就如我呼喚時，你們不肯聽；同樣他們呼喊時，我也不肯聽──萬軍的上主說──

14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃

因此，我把他們驅散到他們所不認識的各民族中，以致他們去後，國土荒廢，無人住來；他們竟使美好的土地變成了一片荒野。」