זכריה 6
| ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת׃ | 1 |
Und ich hob wiederum meine Augen auf und sah: und siehe, vier Wagen kamen hervor zwischen zwei Bergen; und die Berge waren Berge von Erz.
| במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים׃ | 2 |
An dem ersten Wagen waren rote Rosse, und an dem zweiten Wagen schwarze Rosse;
| ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים׃ | 3 |
und an dem dritten Wagen weiße Rosse, und an dem vierten Wagen scheckige, starke Rosse.
| ואען ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה אדני׃ | 4 |
Und ich hob an und sprach zu dem Engel, der mit mir redete: Mein Herr, was sind diese?
| ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ׃ | 5 |
Und der Engel antwortete und sprach zu mir: Diese sind die vier Winde [O. Geister] des Himmels, welche ausgehen, nachdem sie sich vor den Herrn der ganzen Erde gestellt haben.
| אשר בה הסוסים השחרים יצאים אל ארץ צפון והלבנים יצאו אל אחריהם והברדים יצאו אל ארץ התימן׃ | 6 |
An welchem die schwarzen Rosse sind, die ziehen aus nach dem Lande des Nordens; und die weißen ziehen aus hinter ihnen her; und die scheckigen ziehen aus nach dem Lande des Südens;
| והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ׃ | 7 |
und die starken ziehen aus und trachten hinzugehen, die Erde zu durchziehen. Und er sprach: Gehet, durchziehet die Erde! Und sie durchzogen die Erde.
| ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל ארץ צפון הניחו את רוחי בארץ צפון׃ | 8 |
Und er rief mir und redete zu mir und sprach: Siehe, diejenigen, welche nach dem Lande des Nordens ausgezogen sind, lassen meinen Geist Ruhe finden [Zugl.: stillen meinen Zorn] im Lande des Nordens.
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ | 9 |
Und das Wort Jehovas geschah zu mir also:
| לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן צפניה אשר באו מבבל׃ | 10 |
Nimm von den Weggeführten, von Cheldai und von Tobija und von Jedaja, und gehe du an selbigem Tage, gehe in das Haus Josijas, des Sohnes Zephanjas, wohin sie aus Babel gekommen sind-
| ולקחת כסף וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול׃ | 11 |
ja, nimm Silber und Gold und mache eine Krone [Eig. Kronen, d. h. eine aus mehreren Reifen bestehende Prachtkrone; so auch v 14.] Und setze sie auf das Haupt Josuas, des Sohnes Jozadaks, des Hohenpriester,
| ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל יהוה׃ | 12 |
und sprich zu ihm und sage: So spricht Jehova der Heerscharen und sagt: Siehe, ein Mann, sein Name ist Sproß; und er wird von seiner Stelle aufsprossen und den Tempel Jehovas bauen.
| והוא יבנה את היכל יהוה והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם׃ | 13 |
Ja, er wird den Tempel Jehovas bauen; und er wird Herrlichkeit tragen; und er wird auf seinem Throne sitzen und herrschen, und er wird Priester sein auf seinem Throne; und der Rat des Friedens wird zwischen ihnen beiden sein.
| והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל יהוה׃ | 14 |
Und die Krone soll dem Chelem und Tobija und Jedaja und der Güte [d. h. der von ihm erwiesene Güte; vergl. v 10. And. üb.: und Chen, dem Sohne Zephanjas] des Sohnes Zephanjas zum Gedächtnis sein im Tempel Jehovas.
| ורחוקים יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ | 15 |
Und Entfernte werden kommen und am Tempel Jehovas bauen; und ihr werdet erkennen, daß Jehova der Heerscharen mich zu euch gesandt hat. Und dieses wird geschehen, wenn ihr fleißig auf die Stimme Jehovas, eures Gottes, hören werdet.
