זכריה 4

1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

Sedan blev jag av ängeln som talade med mig åter uppväckt, likasom när någon väckes ur sömnen.

2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

Och han sade till mig: "Vad ser du?" Jag svarade: "Jag ser en ljusstake, alltigenom av guld, med sin oljeskål ovantill och med sina sju lampor; och sju rör gå till de särskilda lamporna därovantill.

3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

Och två olivträd sträcka sig över den, ett på högra sidan om skålen och ett på vänstra."

4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

Sedan frågade jag och sade till ängeln som talade med mig: "Vad betyda dessa ting, min herre?"

5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

Men ängeln som talade med mig svarade och sade till mig: "Förstår du då icke vad de betyda?" Jag svarade: "Nej, min herre."

6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

Då talade han och sade till mig: "Detta är HERRENS ord till Serubbabel: Icke genom någon människas styrka eller kraft skall det ske, utan genom min Ande, säger HERREN Sebaot.

7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

Vilket du än må vara, du stora berg som reser dig mot Serubbabel, så skall du ändå förvandlas till jämn mark. Ty han skall få föra fram slutstenen under jubelrop: 'Nåd, nåd må vila över den!'"

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

Vidare kom HERRENS ord till mig; han sade:

9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

"Serubbabels händer hava lagt grunden till detta hus; hans händer skola ock få fullborda det. Och du skall förnimma att HERREN Sebaot har sänt mig till eder.

10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

Ty vem är den som vill förakta: den ringa begynnelsens dag, när dessa sju glädjas över att se murlodet i Serubbabels hand, dessa HERRENS ögon, som överfara hela jorden?"

11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

Och jag frågade och sade till honom: "Vad betyda dessa två olivträd, det på högra och det på vänstra sidan om ljusstaken?"

12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

Och ytterligare frågade jag och sade till honom: "Vad betyda de två olivkvistar som sträcka sig intill de två gyllene rännor genom vilka den gyllene oljan ledes ditned?"

13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

Då sade han till mig: "Förstår du då icke vad de betyda?" Jag svarade: "Nej, min herre."

14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃

Då sade han: "Dessa äro de två oljesmorda som stå såsom tjänare inför hela jordens Herre."