זכריה 4

1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

我に語へる天の使また來りて我を呼醒せり我は睡れる人の呼醒されしごとくなりき

2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

彼我にむかひて汝何を見るやと言ければ我いへり我觀に惣金の燈臺一箇ありてその頂に油を容る噐ありまた燈臺の上に七箇の燭盞ありその燭盞は燈臺の頂にありて之に各七本づつの管あり

3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

また燈臺の側に橄欖の樹二本ありて一は油を容る噐の右にあり一はその左にあり

4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

我答へて我と語ふ天の使の問言けるは我主よ是等は何ぞやと

5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

我と語ふ天の使我に答へて汝是等の何なるを知ざるかと言しにより我主よ知ずとわれ言り

6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

彼また答へて我に言けるはゼルバベルにヱホバの告たまふ言は是のごとし萬軍のヱホバ宣ふ是は權勢に由らず能力に由らず我靈に由るなり

7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

ゼルバベルの前にあたれる大山よ汝は何者ぞ汝は平地とならん彼は恩惠あれ之に恩惠あれと呼はる聲をたてて頭石を曳いださん

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

ヱホバの言われに臨めり云く

9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

ゼルバベルの手この室の石礎を置たり彼の手これを成終ん汝しらん萬軍のヱホバ我を汝等に遣したまひしと

10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

誰か小き事の日を藐視むる者ぞ夫の七の者は遍く全地に往來するヱホバの目なり準繩のゼルバベルの手にあるを見て喜ばん

11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

我また彼に問て燈臺の右左にある此二本の橄欖の樹は何なるやと言ひ

12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

重ねてまた彼に問て此二本の金の管によりて金の油をその中より斟ぎ出す二枝の橄欖は何ぞやと言しに

13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

彼われに答へて汝是等の何なるを知ざるかと言ければ我主よ知ずと言けるに

14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃

彼言らく是等は油の二箇の子にして全地の主の前に立つ者なり