זכריה 4

1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

L'angelo che mi parlava venne a destarmi, come si desta uno dal sonno,

2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

e mi disse: «Che cosa vedi?». Risposi: «Vedo un candelabro tutto d'oro; in cima ha un recipiente con sette lucerne e sette beccucci per le lucerne.

3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

Due olivi gli stanno vicino, uno a destra e uno a sinistra».

4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

Allora domandai all'angelo che mi parlava: «Che cosa significano, signor mio, queste cose?».

5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

Egli mi rispose: «Non comprendi dunque il loro significato?». E io: «No, signor mio».

6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

Egli mi rispose: «Questa è la parola del Signore a Zorobabele: Non con la potenza né con la forza, ma con il mio spirito, dice il Signore degli eserciti!

7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

Chi sei tu, o grande monte? Davanti a Zorobabele diventa pianura! Egli estrarrà la pietra, quella del vertice, fra le acclamazioni: Quanto è bella!».

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

Mi fu rivolta questa parola del Signore:

9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

«Le mani di Zorobabele hanno fondato questa casa: le sue mani la compiranno e voi saprete che il Signore degli eserciti mi ha inviato a voi.

10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

Chi oserà disprezzare il giorno di così modesti inizi? Si gioirà vedendo il filo a piombo in mano a Zorobabele. Le sette lucerne rappresentano gli occhi del Signore che scrutano tutta la terra».

11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

Quindi gli domandai: «Che significano quei due olivi a destra e a sinistra del candelabro?

12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

E quelle due ciocche d'olivo che stillano oro dentro i due canaletti d'oro?».

13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

Mi rispose: «Non comprendi dunque il significato di queste cose?». E io: «No, signor mio».

14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃

«Questi, soggiunse, sono i due consacrati che assistono il dominatore di tutta la terra».