< זכריה 4 >

וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃ 1
L’ange qui parlait avec moi revint, et il me réveilla comme un homme qui se réveille de son sommeil.
ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃ 2
Et il me dit: « Que vois-tu? « Je répondis: « J’ai vu, et voici un candélabre tout en or, avec son bassin à son sommet, portant ses sept lampes avec sept conduits pour les lampes qui sont au sommet du candélabre.
ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃ 3
Et deux oliviers sont à côté de lui, l’un à droite du bassin, et l’autre à sa gauche. »
ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃ 4
Et je repris la parole et je dis à l’ange qui parlait avec moi: « Que sont ces choses, mon seigneur? »
ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃ 5
L’ange qui parlait avec moi me répondit et me dit: « Ne sais-tu pas ce que sont ces choses? « Je répondis: « Non, mon seigneur. »
ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃ 6
Et il reprit et me dit: Ceci est la parole de Yahweh à Zorobabel, savoir: « Ni par une armée, ni par la force, mais par mon Esprit, dit Yahweh des armées.
מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃ 7
Qui es-tu, grande montagne, devant Zorobabel? Tu seras une plaine. Et il élèvera la pierre du sommet au milieu des acclamations: Grâce, grâce sur elle! »
ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 8
La parole de Yahweh me fut adressée en ces termes:
ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃ 9
« Les mains de Zorobabel ont fondé cette maison, et ses mains l’achèveront, et tu sauras que Yahweh des armées m’a envoyé vers vous.
כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃ 10
Car qui mépriserait le temps des petites choses? Ils se réjouiront en voyant le fil à plomb dans la main de Zorobabel. » « Ces sept lampes sont les yeux de Yahweh, qui parcourent toute la terre. »
ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃ 11
Je repris la parole et je lui dis: « Que sont ces deux oliviers à la droite du candélabre et à sa gauche? »
ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃ 12
Je repris une seconde fois la parole et lui dis: « Que sont ces deux grappes d’olivier qui se trouvent auprès des deux entonnoirs d’or d’où l’or découle? »
ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃ 13
Il me parla en ces termes: « Ne sais-tu pas ce que c’est? « Je répondis: « Non, mon seigneur. »
ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃ 14
Et il me dit: « Ce sont les deux fils de l’onction qui se tiennent près du Seigneur de toute la terre. »

< זכריה 4 >