זכריה 4

1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

And once more the messenger who was speaking with me, roused me up, just as a man might be roused up out of his sleep.

2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

Then said he unto me, What canst thou see? And I said—I have looked, and lo! a Lampstand—all of gold, with the Bowl thereof upon the top thereof, and its Seven Lamps upon it, Seven Pipes each, to the lamps which are upon the top thereof;

3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

and, Two Olive-trees, by it, —one upon the right hand of the bowl, and one upon the left hand thereof.

4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

Then responded I, and said unto the messenger who was speaking with me, saying, —What are these, my lord?

5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

Then answered the messenger who was speaking with me, and said unto me, Knowest thou not what these, are? And I said, No my lord.

6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

Then responded he, and spake unto me, saying, This, is the word of Yahweh, unto Zerubbabel, saying, —Not by wealth, nor by strength, but by my spirit, saith Yahweh of hosts.

7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

Who, art, thou, O great mountain? Before Zerubbabel, [brought down] to a plain! So shall he bring forth the headstone, with thundering shouts Beautiful! Beautiful! thereunto.

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

Then came the word of Yahweh unto me, saying:

9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

The hands of Zerubbabel, have founded this house, and, his hands, shall finish it, —So shalt thou know that, Yahweh of hosts, hath sent me unto you.

10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

For who hath despised the day of small things? Yet shall they rejoice, when they see the plummet-stone in the hand of Zerubbabel, —these seven! The eyes of Yahweh, they are—running to and fro throughout all the earth.

11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

Then responded I, and said unto him, —What are these two olive-trees, upon the right of the lampstand, and upon the left thereof?

12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

And I responded a second time, and said unto him, —What are the two branches of the olive- trees which join the two golden tubes, which empty out of them the golden oil?

13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

And he spake unto me, saying, Knowest thou not what these are? And I said, No, my lord.

14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃

Then said he, These, are the two Anointed Ones, —who stand near the Lord of all the earth.