זכריה 4

1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

Engelen, som talte med mig, vakte mig så atter, som man vækker et Menneske af hans Søvn,

2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

og spurgte mig: "Hvad skuer du?" Jeg svarede: "Jeg, skuer, og se, der er en Lysestage, helt og holdent af Guld, og et Oliekar ovenpå og syv Lamper og syv Rør til Lamperne,

3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

desuden to Olietræer ved Siden af den, et til højre, et andet tilvenstre for Oliekarret."

4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

Og jeg spurgte Engelen, som talte med mig:"Hvad betyder disse Ting, Herre?"

5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

Han svarede: "Ved du ikke, hvad de betyder?" Jeg sagde: "Nej. Herre!"

6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

Da svarede han og sagde til mig: Dette er HERRENs Ord til Zerubbabel: Ikke ved Magt og ikke ved Styrke, men ved min Ånd, siger Hærskarers HERRE.

7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

Hvem er du, du store Bjerg? For Zerubbabel skal du blive Slette! Han skal hente Topstenen, medens der råbes: "Nåde, Nåde være med den!"

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

Og HERRENs Ord kom til mig således:

9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

Zerubbabels Hænder har lagt Grunden til dette Hus, hans Hænder skal også fuldende det; og du skal kende, at Hærskarers HERRE har sendt mig til eder.

10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

Thi den, der lod hånt om de ringe Begyndelsers Dag, skal glæde sig, når han ser Blystenen i Zerubbabels Hånd. Hine syv er HERRENs Øjne, som søger ud over hele Jorden.

11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

Derpå spurgte jeg ham:"Hvad betyder de to Olietræer der til højre og venstre for Lysestagen?"

12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

Og videre spurgte jeg: "Hvad betyder de to Oliegrene ved Siden af de to Guldrør, som leder den gyldne Olie ned derfra?"

13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

Han svarede: "Ved du ikke, hvad de betyder?" Jeg sagde: "Nej, Herre!"

14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃

Så sagde han: "Det er de to med Olie salvede, som står for al Jordens Herre."