זכריה 2

1 ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃

Tornei a levantar os meus olhos, e vi, e eis aqui um homem em cuja mão estava um cordel de medir.

2 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃

E eu disse: Para onde vais tu? E ele me disse: Vou a medir Jerusalém, para ver qual é a sua largura e qual o seu comprimento.

3 והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃

E eis que saiu o anjo que falava comigo, e outro anjo lhe saiu ao encontro.

4 ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃

E disse-lhe: Corre, fala a este mancebo, dizendo: Jerusalém será habitada como as aldeias sem muros, por causa da multidão dos homens e dos animais que estarão no meio dela.

5 ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃

E eu, diz o Senhor, serei para ela um muro de fogo em redor, e serei para glória no meio dela.

6 הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃

Olá, oh! fugi agora da terra do norte, diz o Senhor, porque vos estendi pelos quatro ventos do céu, diz o Senhor.

7 הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃

Olá, Sião! livra-te tu, que habitas com a filha de Babilônia.

8 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃

Porque assim diz o Senhor dos exércitos: Depois da glória ele me enviou às nações que vos despojaram; porque aquele que tocar em vós toca na menina do seu olho.

9 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃

Porque eis que levantarei a minha mão sobre eles, e eles virão a ser a preza daqueles que os serviram: assim sabereis vós que o Senhor dos exércitos me enviou.

10 רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃

Exulta, e alegra-te ó filha de Sião, porque eis que venho, e habitarei no meio de ti, diz o Senhor.

11 ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃

E naquele dia muitas nações se ajuntarão ao Senhor, e me serão por povo, e habitarei no meio de ti, e saberás que o Senhor dos exércitos me enviou a ti

12 ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃

Então o Senhor herdará a Judá por sua porção na terra santa, e ainda escolherá a Jerusalém.

13 הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃

Cala-te, toda a carne, diante do Senhor, porque ele se despertou da sua santa morada.