זכריה 2
| ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃ | 1 |
茲に我目を擧て觀しに一箇の人量繩を手に執居ければ
| ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃ | 2 |
汝は何處へ往くやと問しにヱルサレムを量りてその廣と長の幾何なるを觀んとすと我に答ふ
| והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ | 3 |
時に我に語ふ天の使出行たりしが又一箇の天の使出きたりて之に會ひ
| ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ | 4 |
之に言けるは走ゆきてこの少き人に告て言へヱルサレムはその中に人と畜と饒なるによりて野原のごとくに廣く亘るべし
| ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ | 5 |
ヱホバ言たまふ我その四周にて火の垣となりその中にて榮光とならん
| הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃ | 6 |
ヱホバいひたまふ來れ來れ北の地より逃きたれ我なんぢらを四方の天風のごとくに行わたらしむればなりヱホバこれを言ふ
| הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃ | 7 |
來れバビロンの女子とともに居るシオンよ遁れ來れ
| כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ | 8 |
萬軍のヱホバかく言たまふヱホバ汝等を擄へゆきし國々へ榮光のために我儕を遣したまふ汝らを打つ者は彼の目の珠を打なればなり
| כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃ | 9 |
即ち我手をかれらの上に搖ん彼らは己に事へし者の俘虜となるべし汝らは萬軍のヱホバの我を遣したまへるなるを知ん
| רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃ | 10 |
ヱホバ言たまふシオンの女子よ喜び樂め我きたりて汝の中に住ばなり
| ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃ | 11 |
その日には許多の民ヱホバに附て我民とならん我なんぢの中に住べし汝は萬軍のヱホバの我を遣したまへるなるを知ん
| ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃ | 12 |
ヱホバ聖地の中にてユダを取て己の分となし再びヱルサレムを簡びたまふべし
| הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃ | 13 |
ヱホバ起てその聖住所よりいでたまへば凡そ血肉ある者ヱホバの前に粛然たれ
