זכריה 2
| ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃ | 1 |
And I lift up mine eyes, and look, and lo, a man, and in his hand a measuring line.
| ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃ | 2 |
And I say, 'Whither are thou going?' And he saith unto me, 'To measure Jerusalem, to see how much [is] its breadth, and how much its length.'
| והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ | 3 |
And lo, the messenger who is speaking with me is going out, and another messenger is going out to meet him,
| ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ | 4 |
and he saith unto him, 'Run, speak unto this young man, saying: Unwalled villages inhabit doth Jerusalem, From the abundance of man and beast in her midst.
| ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ | 5 |
And I — I am to her — an affirmation of Jehovah, A wall of fire round about, And for honour I am in her midst.
| הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃ | 6 |
Ho, ho, and flee from the land of the north, An affirmation of Jehovah, For, as the four winds of the heavens, I have spread you abroad, An affirmation of Jehovah.
| הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃ | 7 |
Ho, Zion, be delivered who art dwelling [with] the daughter of Babylon.
| כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ | 8 |
For thus said Jehovah of Hosts: After honour He hath sent me unto the nations who are spoiling you, For he who is coming against you, Is coming against the daughter of His eye.
| כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃ | 9 |
For lo, I am waving my hand against them, And they have been a spoil to their servants. And ye have known that Jehovah of Hosts hath sent me.
| רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃ | 10 |
Singe, and rejoice, O daughter of Zion, For lo, I am coming, and have dwelt in thy midst, An affirmation of Jehovah.
| ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃ | 11 |
And joined have been many nations unto Jehovah in that day, And they have been to Me for a people, And I have dwelt in thy midst, And thou hast known that Jehovah of Hosts hath sent me unto thee.
| ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃ | 12 |
And Jehovah hath inherited Judah, His portion on the holy ground, And He hath fixed again on Jerusalem.
| הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃ | 13 |
Hush, all flesh, because of Jehovah, For He hath been roused up from His holy habitation!'
