זכריה 2

1 ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃

And I lifted up my eyes, and saw, and behold a man, with a measuring line in his hand.

2 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃

And I said: Whither goest thou? and he said to me: To measure Jerusalem, and to see how great is the breadth thereof, and how great the length thereof.

3 והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃

And behold the angel that spoke in me went forth, and another angel went out to meet him.

4 ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃

And he said to him: Run, speak to this young man, saying: Jerusalem shall be inhabited without walls, by reason of the multitude of men, and of the beasts in the midst thereof.

5 ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃

And I will be to it, saith the Lord, a wall of fire round about: and I will be in glory in the midst thereof.

6 הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃

O, O flee ye out of the land of the north, saith the Lord, for I have scattered you into the four winds of heaven, saith the Lord.

7 הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃

O Sion, flee, thou that dwellest with the daughter of Babylon:

8 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃

For thus saith the Lord of hosts: After the glory he hath sent me to the nations that have robbed you: for he that toucheth you, toucheth the apple of my eye:

9 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃

For behold I lift up my hand upon them, and they shall be a prey to those that served them: and you shall know that the Lord of hosts sent me.

10 רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃

Sing praise, and rejoice, O daughter of Sion: for behold I come, and I will dwell in the midst of thee: saith the Lord.

11 ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃

And many nations shall be joined to the Lord in that day, and they shall be my people, and I will dwell in the midst of thee: and thou shalt know that the Lord of hosts hath sent me to thee.

12 ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃

And the Lord shall possess Juda his portion in the sanctified land: and he shall yet choose Jerusalem.

13 הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃

Let all flesh be silent at the presence of the Lord: for he is risen up out of his. holy habitation.