< זכריה 2 >

ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃ 1
Then I lifted up my eyes and saw a man with a measuring line in his hand.
ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃ 2
“Where are you going?” I asked. “To measure Jerusalem,” he replied, “and to determine its width and length.”
והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ 3
Then the angel who was speaking with me went out, and another angel came out to meet him
ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ 4
and said to him, “Run and tell that young man: ‘Jerusalem will be a city without walls because of the multitude of men and livestock within it.
ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ 5
For I will be a wall of fire around it, declares the LORD, and I will be the glory within it.’”
הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃ 6
“Get up! Get up! Flee from the land of the north,” declares the LORD, “for I have scattered you like the four winds of heaven,” declares the LORD.
הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃ 7
“Get up, O Zion! Escape, you who dwell with the Daughter of Babylon!”
כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ 8
For this is what the LORD of Hosts says: “After His Glory has sent Me against the nations that have plundered you—for whoever touches you touches the apple of His eye—
כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃ 9
I will surely wave My hand over them, so that they will become plunder for their own servants. Then you will know that the LORD of Hosts has sent Me.”
רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃ 10
“Shout for joy and be glad, O Daughter of Zion, for I am coming to dwell among you,” declares the LORD.
ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃ 11
“On that day many nations will join themselves to the LORD, and they will become My people. I will dwell among you, and you will know that the LORD of Hosts has sent Me to you.
ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃ 12
And the LORD will take possession of Judah as His portion in the Holy Land, and He will once again choose Jerusalem.
הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃ 13
Be silent before the LORD, all people, for He has roused Himself from His holy dwelling.”

< זכריה 2 >