< זכריה 14 >

הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃ 1
Voici que viendront les jours du Seigneur, et seront partagées tes dépouilles au milieu de toi.
ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר׃ 2
Et j’assemblerai toutes les nations à Jérusalem pour le combat, et la cité sera prise, et les maisons seront dévastées, et les femmes seront violées; la moitié des habitants de la cité sortira emmenée en captivité, et le reste du peuple ne sera pas enlevé de la ville.
ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב׃ 3
Et le Seigneur sortira et combattra contre ces nations, comme il a combattu au jour du combat.
ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה׃ 4
Et ses pieds se poseront en ce jour-là sur la montagne des Oliviers, qui est vis-à-vis de Jérusalem, à l’orient: et la montagne des Oliviers sera fendue par la moitié à l’orient et à l’occident, avec un très grand escarpement, et une moitié de la montagne s’écartera vers l’aquilon et son autre moitié vers le midi.
ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך׃ 5
Et vous fuirez vers la vallée de ces montagnes, parce que la vallée de ces montagnes sera jointe à la montagne voisine; et vous fuirez comme vous avez fui devant le tremblement de terre dans les jours d’Ozias, roi de Juda; et le Seigneur mon Dieu viendra, et tous les saints avec lui.
והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון׃ 6
Et il arrivera en ce jour-là qu’il n’y aura pas de lumière, mais du froid et de la gelée.
והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור׃ 7
Et il y aura un jour qui est connu du Seigneur; il ne sera ni jour ni nuit; et au moment du soir il y aura de la lumière.
והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה׃ 8
Et il arrivera en ce jour-là que des eaux vives sortiront de Jérusalem; la moitié de ces eaux ira à la mer orientale, et leur autre moitié à la dernière mer; en été et en hiver elles existeront.
והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד׃ 9
Et le Seigneur sera roi sur toute la terre; en ce jour-là il sera le Seigneur unique, et son nom sera unique.
יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך׃ 10
Toute la terre reviendra jusqu’au désert, depuis la colline jusqu’à Remmon, au midi de Jérusalem; et Jérusalem s’élèvera, et elle habitera en son propre lieu, depuis la porte de Benjamin jusqu’à l’endroit de l’ancienne porte et jusqu’à la porte des angles, et depuis la tour de Hananéel, jusqu’aux pressoirs du roi.
וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח׃ 11
Et on y habitera, et il n’y aura plus d’anathème; mais Jérusalem reposera en sécurité.
וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם׃ 12
Et voici la plaie dont le Seigneur frappera toutes les nations qui ont combattu contre Jérusalem; la chair de quiconque sera debout sur ses pieds se desséchera, et ses yeux se dessécheront dans leur orbite, et sa langue se desséchera dans sa bouche.
והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו׃ 13
En ce jour-là, un grand tumulte du Seigneur sera parmi eux; et un homme prendra la main de son prochain, et sa main s’entrelacera dans la main de son prochain.
וגם יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד׃ 14
Mais Juda aussi combattra contre Jérusalem; et les richesses de toutes les nations d’alentour seront rassemblées: l’or, l’argent et les vêtements en très grand nombre.
וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת׃ 15
Et ainsi sera la destruction du cheval, et du mulet, et du chameau, et de l’âne, et de toutes les bêtes qui se trouveront dans ces camps; elle sera comme cette destruction.
והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הסכות׃ 16
Et tous ceux qui seront restés de toutes ces nations qui seront venues contre Jérusalem monteront d’année en année, afin d’adorer le Seigneur Dieu des armées, et de célébrer la fête des tabernacles.
והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם׃ 17
Et il arrivera que celui qui d’une des familles de la terre ne montera pas à Jérusalem, afin d’adorer le roi Seigneur des armées, la pluie ne descendra pas sur lui.
ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות׃ 18
Que si même la famille d’Egypte ne monte pas et ne vient pas; ce ne sera pas la pluie sur eux, mais ce sera la ruine dont le Seigneur frappera toutes les nations qui ne monteront pas pour célébrer la fête des tabernacles.
זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות׃ 19
Voilà quelle sera la peine du péché de l’Egypte et de toutes les nations qui ne monteront pas pour célébrer la fête des tabernacles.
ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח׃ 20
En ce jour-là, ce qui est sur la bride du cheval sera consacré au Seigneur; et les chaudières seront consacrées dans la maison du Seigneur comme les coupes devant l’autel.
והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא׃ 21
Et toute chaudière dans Jérusalem et dans Juda sera consacrée au Seigneur des armées; et tous ceux qui sacrifieront s’en serviront, et y feront cuire la chair des victimes, et il n’y aura plus de marchand dans la maison du Seigneur des armées, en ce jour-là.

< זכריה 14 >