זכריה 14

1 הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃

Behold, the day of the LORD cometh, and thy spoil shall be divided in the midst of thee.

2 ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר׃

For I will gather all nations against Jerusalem to battle; and the city shall be taken, and the houses rifled, and the women ravished; and half of the city shall go forth into captivity, and the residue of the people shall not be cut off from the city.

3 ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב׃

Then will the LORD go forth, and fight against those nations, as when he fought in the day of battle.

4 ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה׃

And his feet will stand in that day upon the mount of Olives, which [is] before Jerusalem on the east, and the mount of Olives shall cleave in the midst of it towards the east and towards the west, [and there shall be] a very great valley; and half of the mountain shall remove towards the north, and half of it towards the south.

5 ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך׃

And ye shall flee [to] the valley of the mountains; for the valley of the mountains shall reach to Azal: yes, ye shall flee as ye fled from before the earthquake in the days of Uzziah king of Judah: and the LORD my God shall come, [and] all the saints with thee.

6 והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון׃

And it shall come to pass in that day, [that] the light shall not be clear, [nor] dark:

7 והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור׃

But it shall be one day which shall be known to the LORD, not day, nor night: but it shall come to pass, [that] at evening it shall be light.

8 והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה׃

And it shall be in that day, [that] living waters shall go out from Jerusalem; half of them towards the former sea, and half of them towards the hinder sea: in summer and in winter shall it be.

9 והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד׃

And the LORD will be king over all the earth: in that day will there be one LORD, and his name one.

10 יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך׃

All the land shall be turned as a plain from Geba to Rimmon, south of Jerusalem: and it shall be lifted up, and inhabited in her place, from Benjamin's gate to the place of the first gate, to the corner gate, and [from] the tower of Hananeel to the king's wine-presses.

11 וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח׃

And [men] shall dwell in it, and there shall be no more utter destruction; but Jerusalem shall be safely inhabited.

12 וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם׃

And this shall be the plague with which the LORD will smite all the people that have fought against Jerusalem; Their flesh shall consume away while they stand upon their feet, and their eyes shall consume away in their holes, and their tongue shall consume away in their mouth.

13 והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו׃

And it shall come to pass in that day, [that] a great tumult from the LORD shall be among them; and they shall lay hold every one on the hand of his neighbor, and his hand shall rise up against the hand of his neighbor.

14 וגם יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד׃

And Judah also shall fight at Jerusalem; and the wealth of all the heathen around shall be collected, gold, and silver, and apparel, in great abundance.

15 וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת׃

And so shall be the plague of the horse, of the mule, of the camel, and of the ass, and of all the beasts that shall be in these tents, as this plague.

16 והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הסכות׃

And it shall come to pass, [that] every one that is left of all the nations which came against Jerusalem shall even go up from year to year to worship the King, the LORD of hosts, and to keep the feast of tabernacles.

17 והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם׃

And it shall be, [that] whoever will not come up of [all] the families of the earth to Jerusalem to worship the King, the LORD of hosts, even upon them shall be no rain.

18 ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות׃

And if the family of Egypt shall not go up, and shall not come, that [have] no [rain]; there shall be the plague, with which the LORD will smite the heathen that come not up to keep the feast of tabernacles.

19 זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות׃

This shall be the punishment of Egypt, and the punishment of all nations that come not up to keep the feast of tabernacles.

20 ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח׃

In that day there shall be upon the bells of the horses, HOLINESS TO THE LORD; and the pots in the LORD'S house shall be like the bowls before the altar.

21 והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא׃

Yes, every pot in Jerusalem and in Judah shall be holiness to the LORD of hosts: and all they that sacrifice shall come and take of them, and seethe in them: and in that day there shall be no more the Canaanite in the house of the LORD of hosts.