אֶל־טִיטוֹס 2
| ואתה דבר את הנאה ללקח הבריא׃ | 1 |
| שיהיו הזקנים משלים ברוחם ומכבדים וצנועים ובריאים באמונה ובאהבה ובסבלנות׃ | 2 |
| וכן הזקנות תהי הנהגתן כאשר נאוה לקדש לא תהיינה מלשינות ולא נכבשות לסבוא יין כי אם מלמדות טוב׃ | 3 |
| ומישרות את הצעירות לאהב את בעליהן ולאהב את בניהן׃ | 4 |
| ולהיות צנועות וטהרות צופיות הליכות ביתן וטבות ונכנעות לבעליהן למען לא יחלל דבר האלהים׃ | 5 |
| ככה תזהיר גם את הבחורים שיהיו צנועים׃ | 6 |
| ובכל דבר היה אתה למופת במעשים טובים בהוראה צרופה ונהדרה׃ | 7 |
| ובדבר בריא ומום אין בו למען יבוש המתקומם ולא ימצא לדבר עליכם רע׃ | 8 |
| העבדים יכנעו לאדניהם ויתרצו להם בכל דבר ולא ימרו את דבריהם׃ | 9 |
| ולא ימעלו מעל כי אם יראו כל אמונה טובה למען יפארו בכל את לקח אלהינו מושיענו׃ | 10 |
| כי הופיע חסד אלהים להושיע את כל בני האדם׃ | 11 |
| וליסר אתנו אשר נתעב הרשע ותאות העולם ונחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות׃ (aiōn g165) | 12 |
| ונחכה לתקוה המאשרת ולהופעת כבוד אלהינו הגדול ומושיענו ישוע המשיח׃ | 13 |
| אשר נתן את נפשו בעדנו לגאלנו מכל עול ולטהר לו עם סגלה הזריז במעשים טובים׃ | 14 |
| את אלה תדבר ותזהיר ותוכיח בכל חזקה ואיש אל יבוז לך׃ | 15 |
