שיר השירים 7

1 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן׃

Chorus Quam pulchri sunt gressus tui in calceamentis, filia principis! Juncturæ femorum tuorum sicut monilia quæ fabricata sunt manu artificis.

2 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים׃

Umbilicus tuus crater tornatilis, numquam indigens poculis. Venter tuus sicut acervus tritici vallatus liliis.

3 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה׃

Duo ubera tua sicut duo hinnuli, gemelli capreæ.

4 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק׃

Collum tuum sicut turris eburnea; oculi tui sicut piscinæ in Hesebon quæ sunt in porta filiæ multitudinis. Nasus tuus sicut turris Libani, quæ respicit contra Damascum.

5 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׃

Caput tuum ut Carmelus; et comæ capitis tui sicut purpura regis vincta canalibus.

6 מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים׃

Sponsus Quam pulchra es, et quam decora, carissima, in deliciis!

7 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות׃

Statura tua assimilata est palmæ, et ubera tua botris.

8 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים׃

Dixi: Ascendam in palmam, et apprehendam fructus ejus; et erunt ubera tua sicut botri vineæ, et odor oris tui sicut malorum.

9 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים׃

Guttur tuum sicut vinum optimum, dignum dilecto meo ad potandum, labiisque et dentibus illius ad ruminandum.

10 אני לדודי ועלי תשוקתו׃

Sponsa Ego dilecto meo, et ad me conversio ejus.

11 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים׃

Veni, dilecte mi, egrediamur in agrum, commoremur in villis.

12 נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך׃

Mane surgamus ad vineas: videamus si floruit vinea, si flores fructus parturiunt, si floruerunt mala punica; ibi dabo tibi ubera mea.

13 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך׃

Mandragoræ dederunt odorem in portis nostris omnia poma: nova et vetera, dilecte mi, servavi tibi.]