שיר השירים 7

1 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן׃

How beautiful are thy feet with shoes, O prince's daughter! the joints of thy thighs [are] like jewels, the work of the hands of a skillful workman.

2 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים׃

Thy navel [is like] a round goblet, [which] wanteth not liquor: thy belly [is like] a heap of wheat set about with lilies.

3 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה׃

Thy two breasts [are] like two young roes [that are] twins.

4 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק׃

Thy neck [is] as a tower of ivory; thy eyes [like] the fish-pools in Heshbon, by the gate of Bath-rabbim: thy nose [is] as the tower of Lebanon which looketh towards Damascus.

5 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׃

Thy head upon thee [is] like Carmel, and the hair of thy head like purple; the king [is] held in the galleries.

6 מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים׃

How fair and how pleasant art thou, O love, for delights!

7 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות׃

This thy stature is like to a palm tree, and thy breasts to clusters [of grapes].

8 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים׃

I said, I will go up to the palm tree, I will take hold of its boughs: now also thy breasts shall be as clusters of the vine, and the smell of thy nose like apples;

9 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים׃

And the roof of thy mouth like the best wine for my beloved, that goeth [down] sweetly, causing the lips of those that are asleep to speak.

10 אני לדודי ועלי תשוקתו׃

I [am] my beloved's, and his desire [is] towards me.

11 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים׃

Come, my beloved, let us go forth into the field; let us lodge in the villages.

12 נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך׃

Let us get up early to the vineyards; let us see if the vine flourisheth, [whether] the tender grape appeareth, [and] the pomegranates bud forth: there will I give thee my loves.

13 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך׃

The mandrakes give a smell, and at our gates [are] all manner of pleasant [fruits], new and old, [which] I have laid up for thee, O my beloved.