שיר השירים 7

1 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן׃

How beautiful are thy feet in sandals, O prince’s daughter! the joints of thy thighs are like jewels, the work of the hands of a cunning workman.

2 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים׃

Thy navel is [like] a round goblet, [wherein] no mingled wine is wanting: thy belly is [like] an heap of wheat set about with lilies.

3 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה׃

Thy two breasts are like two fawns that are twins of a roe.

4 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק׃

Thy neck is like the tower of ivory; thine eyes [as] the pools in Heshbon, by the gate of Bath-rabbim; thy nose is like the tower of Lebanon which looketh toward Damascus.

5 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׃

Thine head upon thee is like Carmel, and the hair of thine head like purple; the king is held captive in the tresses [thereof].

6 מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים׃

How fair and how pleasant art thou, O love, for delights!

7 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות׃

This thy stature is like to a palm tree, and thy breasts to clusters [of grapes].

8 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים׃

I said, I will climb up into the palm tree, I will take hold of the branches thereof: let thy breasts be as clusters of the vine, and the smell of thy breath like apples;

9 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים׃

And thy mouth like the best wine, that goeth down smoothly for my beloved, gliding through the lips of those that are asleep.

10 אני לדודי ועלי תשוקתו׃

I am my beloved’s, and his desire is toward me.

11 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים׃

Come, my beloved, let us go forth into the field; let us lodge in the villages.

12 נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך׃

Let us get up early to the vineyards; let us see whether the vine hath budded, [and] its blossom be open, [and] the pomegranates be in flower: there will I give thee my love.

13 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך׃

The mandrakes give forth fragrance, and at our doors are all manner of precious fruits, new and old, which I have laid up for thee, O my beloved.