< שיר השירים 6 >
אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃ | 1 |
Where has your beloved gone, you fairest among women? Where has your beloved turned, that we may seek him with you?
דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים׃ | 2 |
My beloved has gone down to his garden, to the beds of spices, to pasture his flock in the gardens, and to gather lilies.
אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים׃ | 3 |
I am my beloved’s, and my beloved is mine. He browses among the lilies.
יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות׃ | 4 |
You are beautiful, my love, as Tirzah, lovely as Jerusalem, awesome as an army with banners.
הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד׃ | 5 |
Turn away your eyes from me, for they have overcome me. Your hair is like a flock of goats, that lie along the side of Gilead.
שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃ | 6 |
Your teeth are like a flock of ewes, which have come up from the washing, of which every one has twins; not one is bereaved among them.
כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃ | 7 |
Your temples are like a piece of a pomegranate behind your veil.
ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃ | 8 |
There are sixty queens, eighty concubines, and virgins without number.
אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃ | 9 |
My dove, my perfect one, is unique. She is her mother’s only daughter. She is the favorite one of her who bore her. The daughters saw her, and called her blessed. The queens and the concubines saw her, and they praised her.
מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׃ | 10 |
Who is she who looks out as the morning, beautiful as the moon, clear as the sun, and awesome as an army with banners?
אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים׃ | 11 |
I went down into the nut tree grove, to see the green plants of the valley, to see whether the vine budded, and the pomegranates were in flower.
לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב׃ | 12 |
Without realizing it, my desire set me with my royal people’s chariots.
שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים׃ | 13 |
Return, return, Shulammite! Return, return, that we may gaze at you. Lover Why do you desire to gaze at the Shulammite, as at the dance of Mahanaim?