< שיר השירים 6 >
אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃ | 1 |
Chorus to Bride: Where has your beloved gone, O most beautiful among women? To where has your beloved turned aside, so that we may seek him with you?
דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים׃ | 2 |
Bride: My beloved has descended to his garden, to the courtyard of aromatic plants, in order to pasture in the gardens and gather the lilies.
אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים׃ | 3 |
I am for my beloved, and my beloved is for me. He pastures among the lilies.
יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות׃ | 4 |
Groom to Bride: My love, you are beautiful: sweet and graceful, like Jerusalem; terrible, like an army in battle array.
הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד׃ | 5 |
Avert your eyes from me, for they have caused me to fly away. Your hair is like a flock of goats, which have appeared out of Gilead.
שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃ | 6 |
Your teeth are like a flock of sheep, which have ascended from the washing, each one with its identical twin, and not one among them is barren.
כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃ | 7 |
Like the skin of a pomegranate, so are your cheeks, except for your hiddenness.
ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃ | 8 |
There are sixty queens, and eighty concubines, and maidens without number.
אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃ | 9 |
One is my dove, my perfect one. One is her mother; elect is she who bore her. The daughters saw her, and they proclaimed her most blessed. The queens and concubines saw her, and they praised her.
מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׃ | 10 |
Chorus to Groom: Who is she, who advances like the rising dawn, as beautiful as the moon, as elect as the sun, as terrible as an army in battle array?
אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים׃ | 11 |
Bride: I descended to the garden of nuts, in order to see the fruits of the steep valleys, and to examine whether the vineyard had flourished and the pomegranates had produced buds.
לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב׃ | 12 |
I did not understand. My soul was stirred up within me because of the chariots of Amminadab.
שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים׃ | 13 |
Chorus to Bride: Return, return, O Sulamitess. Return, return, so that we may consider you. Chorus to Groom: What will you see in the Sulamitess, other than choruses of encampments?