שיר השירים 6
| אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃ | 1 |
Whither is thy kinsman gone, thou beautiful among women? whither has thy kinsman turned aside? [tell us], and we will seek him with thee.
| דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים׃ | 2 |
My kinsman is gone down to his garden, to the beds of spice, to feed [his flock] in the gardens, and to gather lilies.
| אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים׃ | 3 |
I am my kinsman's, and my kinsman is mine, who feeds among the lilies.
| יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות׃ | 4 |
Thou art fair, my companion, as Pleasure, beautiful as Jerusalem, terrible as [armies] set in array.
| הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד׃ | 5 |
Turn away thine eyes from before me, for they have ravished me: thy hair is as flocks of goats which have appeared from Galaad.
| שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃ | 6 |
Thy teeth are as flocks of shorn [sheep], that have gone up from the washing, all of them bearing twins, and there is none barren among them: thy lips are as a thread of scarlet, and thy speech is comely.
| כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃ | 7 |
Thy cheek is like the rind of a pomegranate, [being seen] without thy veil.
| ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃ | 8 |
There are sixty queens, and eighty concubines, and maidens without number.
| אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃ | 9 |
My dove, my perfect one is one; she is the [only] one of her mother; she is the choice of her that bore her. The daughters saw her, and the queens will pronounce her blessed, yea, and the concubines, and they will praise her.
| מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׃ | 10 |
Who is this that looks forth as the morning, fair as the moon, choice as the sun, terrible as [armies] set in array?
| אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים׃ | 11 |
I went down to the garden of nuts, to look at the fruits of the valley, to see if the vine flowered, [if] the pomegranates blossomed.
| לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב׃ | 12 |
There I will give thee my breasts: my soul knew [it] not: it made me as the chariots of Aminadab.
| שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים׃ | 13 |
Return, return, O Sunamite; return, return, and we will look at thee. What will ye see in the Sunamite? She comes as bands of armies.
